זמן מה עבר מאז התחלנו לגעת, אתה יודע מה אני אוהבת ומסוגל להקדיש תשומת לב על מנת שלא יהיו דברים שיגרמו לי להרגיש מנוצלת.
תחושה של ניצול תוקפת אותי כאשר אני לא מרגישה חלק מהאקט אלא עצם בו משתמשים. סיטואציה בה אני לא משתתפת תגרום לי להרגיש מושפלת ותרחיק אותי מהגוף שלי לנקודת תצפית עגומה מלמעלה. מעין דיסוציאציה.
לפעמים זה מסובך. לפעמים אני כן רוצה להיות נתונה לשימושך, אך יש הבדל בין לעשות בי שימוש בו אני מהווה חלק פעיל ובין להשתמש בגוף שלי כשאני לא שותפה.
אני נהנת מעדינוּת, ועדיין, אי ההתחשבות מגרה אותי ולרוב אותה אדרוש. אני אוהבת את הכוחניות, חוסר האונים, הכיוונוּן הגס של גופי כדי שלך יהיה יותר נוח, המילים הקצרות והמדויקות שמורות לי מה לעשות. כל אלו מעבירים בי רעד פנימי של עונג.
***
באותו הלילה, שכבנו במיטה חבוקים, עוד רגע נרדמים. הצהרתי בפניך כיצד הבוקר עתיד להתנהל, אתגר איתו תאלץ להתמודד. האם זו הייתה הנקודה בה התחלת לרקום את המזימה נגדי? או שזו אולי הייתה החלטה יותר ספונטנית?
בין כה וכה - הערת אותי בחיבוקים ונשיקות. אלו הפכו לליטופים עדינים אשר עוררו בי תגובות עוצמתיות, תוצר של הרגישות המנומנמת שלי.
נגעת בי, ולמרות שזה הרגיש כמו חלום ידעתי שזו המציאות.
***
ברכיי מחליקות על המצעים
המרפקים נשענים על המזרן
וראשי המוחזק גבוה ורם בקרוב ייכנע והלחי תצמד אל הכרית.
האגן זז לפי קצב שכבר לא ברור לי מי מכתיב
וידי נשלחת אל עבר הנקודה הרגישה, נוגעת ומעסה.
מצב התודעה שלי אינו רגיל, התגלגלתי אל מקום חדש. הדבר היחיד שיוצא ממני הוא מעין קול יבבה- בוכה מאושר על כמה שזה טוב. זה טוב זה טוב זה טוב.
***
הכתיבה נועדה להחיות את הרגע שעבר, לעיין בו, כמעט לחוות אותו שוב, אך דבר לא יעביר את מהות הסנסציה שעטפה אותי ברגעים ההם. את התשוקה שנבנתה בסבלנות, גברה והתבגרה לאורך שעות הלילה והגיעה לידי ביטוי באותו בוקר שישי.
***
תודה על ההקשבה וערב טוב,
ניינור