ניינור אינה אוהבת מסיבות וזו עובדה.
מוזיקה רועשת ולא נעימה, אורות מהבהבים, צפיפות, תקשורת לקויה.
עומדת בצד, בצמוד לקיר, עם כוס בירה חצי ריקה.
משתדלת להראות מעורה, לא אבודה. אך במציאות העומס החושי יוצר גם נתק רגשי.
העיניים מאבדות פוקוס, אני מתחילה לבהות, חלק ממני שוחה החוצה וצף מעל כולם, מתבונן.
קריאה או שתיים בשמי, או לחלופין מגע קל בכתף ואני נשאבת חזרה אל הגוף.
"הכל בסדר?" הם עשויים לשאול. אני אענה שכן ובראשי אשלים "בסך הכל יצאתי לטייל..".
-
לפני חודשיים יזמתי יציאה למסיבה בפעם הראשונה.
התרגשתי, אפילו לא חשבתי על הקשיים שלרוב הופכים את החוויה למעיקה.
והסיבה? זו גם הייתה הפעם הראשונה שהשתלבתי בקהילה בצורה פתוחה. והצגתי לו אותה.
את האאוטפיט בחרתי בקפידה. הרגשתי שאני יודעת מה אני עושה.
קוקו גבוה הדוק, שהבליט את הקצוץ הכסוף בצדדים, עליהם פיזרתי נצנצים.
צ'וקר עם שלשלאות כסופות וסגירת אבזם חגורה. קל לתפיסה ומשיכה.
שמלה עם גב חשוף וטוויסט חתולי, שישבה עלי מצויין בתנאי שהייתי ללא חזיה 😈
פלטפורומות מהממות שנתנו לי בוסט גובה נוסף על ה1.70+ שאני. מעניק עוצמה.
בחיי שדפקתי הופעה.
במהלך ההתארגנות והדרך הייתי לחוצה, אך עם הכניסה המתח נרגע.
הייתי בנוח. הרגשתי בטוחה.
אחד הגורמים שתרמו היו בחורה מקסימה שהכרתי כאן.
כמה שבועות לפני ישבנו לדרינק בתל אביב. ערב מלא בשיח מהנה ומרתק שחלף מהר מדי.
עצם הנוכחות שלה באותו הערב, הפרצוף המוכר, היו עבורי גורם מקרקע. היי את- תודה.
מודה שזה היה קצת שוק בהתחלה אבל באופן מפתיע המוזיקה הייתה לטעמי, כך שירדנו לרחבה והתחלנו לזוז קרוב.
ישבנו על הבר לשתות משהו שיזמזם טיפה את המוח. עלה מהר כי הייתי על בטן ריקה.
הוא מדבר ומנסה ליזום ואני בחוצפתי הרבה משתיקה - תשומת ליבי מרוכזת בפלא השיבארי המתרחש מאחורי הסורגים בפינה צידית שקטה.
הספייס בו הנקשרת ההיא הייתה, למרות המוזיקה החזקה, היה מדהים בעיני. כה שלווה, מתמסרת, נותנת אמון מלא בעוד הוא משחק ברוב כישרון.
בסופו של דבר זה היה קרח שהחזיר אותי למציאות. קרח שעובר מפה לפה עם הלשון. קרח שעובר על הצוואר וממשיך מטה. קור מענג.
עברנו לחקור את אזור הזוגות. פחות רועש. איכשהו גם פחות אינטימי, לפחות בהתחלה. לכל מקום שלא הסתכלתי המזמוזים וההתעלסויות היו בעיצומן.
אודה בגלוי - כבר יותר משנה שלא צרכתי תוכן פורנוגרפי, כך שתחילה עלה לי הסומק וניסיתי להמנע מלהביט.
עם חלוף הדקות התרגלתי. אפילו הופתעתי לגלות שהפומביות מוצאת חן בעיני.
הוא נוגע. מושך, מלטף, צובט, תופס. אני פרושה, נפשי חשופה ואנשים עוברים, מתעכבים. קשר עין ספונטני נוצר, מחייכת באגביות, וממשיכה.
אני יודעת מה אני שווה.
סביבות ארבע בבוקר, אזור הזוגות מתרוקן, כך גם הרחבה.
יוצאים מרוגשים, צועדים אל החניה.
אני כבר עייפה, וגם רעבה.
לילה לבן, איזו חוויה.
זמן מושלם לבנדיקט
ומשם ישר למיטה.
-
תודה על ההקשבה וערב טוב,
ניינור בארץ הפלאות.
