מילים מילים

הִיא יָפָה כְּדֻגְמָנִית,

מְדַבֶּרֶת אִיתִּי
עַל סִפְרוּת וְשִׁירָה,
מְנַסָּה לְהַרְשִׁים
לְהַפְגִּין יֶדַע וּתְבוּנָה.

אֲבָל אֲנִי מִזְּמַן לֹא שָׁם.
חוֹלֵם בְּהָקִיץ,
עַל תְּלוּלִיּוֹת וּמַכְתְּשִׁים
אִמָּהוֹת וִילָדִים,
חַיָּלִים מֵתִים.

וְאָז הִיא מוֹשִׁיטָה יָדה,
נוֹגַעַת לי בַזַין,
מִלְחָמָה גדולה.
הִיא מַמְשִׁיכָה לְקַשְׁקֵשׁ,
עַל חֹשֶׁךְ וְלַיְלָה,
זוהַר וְקַבָּלָה.
וְהַיָּד שֶׁלָּהּ
לֹא מרפַה
וְנָעִים לִי מְאֹד
וְרַע לִי כָּל כָּךְ
בְּדִידוּת גְּדוֹלָה.