הפרח שלי הוא מלא קוצים,הקוצים האלה מסמנים עבורי את החיים ואת הנפילות שספגתי עד גיל 25,
חשבתי שאני מידי פעם על מעידה ורק שזיהיתי אותה ידעתי לקום ישר ולהמשיך בתלם, לפרח שלי יש עלי כותרת בכל הצבעים,
פעם הוא היה רק שחור ולבן ועם הזמן אפור,עם הזמן למדתי את דרך החיים שלי מנפילות ומשברים ויחסים לא מאוזנים ובריאים.
אני עוצמת את העיניים לפעמים, וממשיכה ללכת,הבעיה שהייתה בי שאני מביאה אנשים לחיים שלי במתאימים לתקופות ולא לדרך ארוכת תווך,
המעטפת שלי יפה ואני לא אומרת שלא, אבל לפעמים זה מרגיש לי חסר פנים והבעות,
הפרח שלי עבר כמה וכמה משברים והוא עדיין ככה פתוח יפה ובריא,לפעמים אנשים אקראיים ניסו למשוך את כל העלי כותרת,ולקרוע אותו מהשורש שלו,
אבל אני המשכתי,גדלתי,פרחתי.
נתתי ללב שלי להוביל אותי לאנשים הנכונים,לתת להתפתח מכל משבר ומשבר שקרה לי,וקרו לי המון.
אני זוכרת שהייתי ילדה בת 18 ושם כבר סוג של עברתי והשכלתי מהו משבר,הייתי מהילדים האלה שגודלים מהר מידי בנפש ומתחברים לאנשים מבוגרים יותר או עם ראיית עולם אחרת, אני זוכרת כמה נתתי לעצמי לנצח על תזמורות ישנות,ועד כדי כך שכחתי את החדשות והטובות,
כל פוסט ופוסט אני מנסה להעביר סוג של מסר,על מי אני מבעד למילים שאתם קוראים,הפרח שלי חזר לפרוח אחרי שחיטה של שדות על גבי שדות ירוקים.
נתן לי אפס תיקווה להאמין באנשים אז,ואני עדיין מאמינה באנשים מסביבי, יש אנשים שהיו שם לאורך כל הדרך ויודעים מי אני ומה החלקים הטובים ומה הפחות.
הדבר הזה המי אני ,ומה אני מסוגלת להביא ממני לאנשים שבחיי היא עצומה ,לדעת להבדיל ,לדעת לתת וגם לקחת.
התזמורות הישנות התנגנו להם לפי הספר, ואני אני שיתפתי האכלתי ריגשית ונתתי, אפילו מעבר שאי פעם נתתי לעצמי עד שלמדתי מתי לעצור וללכת.
אני מי שאני בזכות הדברים שחוותי, ולקחתי אותם למקום כל כך טוב,וכל כך בריא.
אם הייתי מסתכלת על מי שהייתי ועכשיו יש הבדלים עצומים.
יש אנשים שחוו רוע כל חייהם ונותנים רוע בחזרה,וישנם אנשים שעם כל הרוע שחוו נותנים טוב,
אני נזכרת במי שאני כרגע,לזכר אותן זכרונות כאובים,איך אני זוכרת שהייתי מתחת לבית שלי ופשוט בכיתי,נתתי לזה לבוא
ואני זו שהרמתי את עצמי,נתתי ונלחמתי על כל פיסת טוב שיש בי, כדי לדעת להבין את האחר.
אני מי שיצרתי,בהוויה,ובאנרגיות שלי.
גם שקשה לי אני מנסה להביא אור ושמחה לכל מי שבחיי, לתת הזדמנות נוספת בביטחון הזה שלא נפגע עכשיו ולא נשרט ולא נשחט.
להביא את שאר השמש שלי וקרני האור הורודות האלה למי שמגיע לו,למי שאיתי נלחם במסע הזה חיים.
ולא מוותר לעצמו,ופשוט ממשיך שקשה.
לבכות איתו,להתעכל איתו,ולהנות ממצבי צבירת חוויות.
זו מי שאני,ולמרות הכל אני נשארת אופטימית גם ברגעי משבר ויגון.
Johnny Stimson - Flower (Lyric Video)
