לפני 3 שנים. 8 באוגוסט 2020 בשעה 20:03
הדבר הזה שראיתי הערב שבר לי את הלב יותר מכל דבר שראיתי בחיי. קראתי את זה, דף אחרי דף, תמונה אחרי תמונה - ונשברתי.
וכשסגרתי את המחשב הבנתי יותר מאי פעם כמה אני צריך להודות על החיים הנפלאים שיש לי. לא יודע למי; אבל למישהו.
זה לא עזר. הלילה הגיע, וזכרונות לא חמים הציפו אותי, ושוב הרגשתי שאני חנוק מרוב חרטה.
מה אפשר לעשות? לשטוף פנים, להיזכר בטוב (ויש המון), ולהמשיך הלאה.
Befriend your inner demons.