שכבנו שם
בפינה נסתרת על החוף
בעשר בלילה
בסופו של דייט ראשון שהתחיל בבוקר
שנינו עייפים מיום ארוך
ולא רוצים להיפרד.
דיברנו על תל אביב ועל ניו יורק
ועל ג'אז ואלקטרונית
ועל פסטיבלים שהיינו בהם
ועל קולנוע.
לא דיברנו על סקס
מלבד מבטים מלאי משמעות פה ושם
והערת אגב שלי
שנועדה לבחון את המים.
שכבנו מחובקים
אחרי שהיד שלי בילתה דקות ארוכות בין רגלייך.
"לאן עכשיו?", שאלת אותי
"הבית שלי ממש קרוב", אמרתי. "רוצה להישאר לישון?"
"סבבה", ענית לי - "אבל אנחנו לא שוכבים".
"גורונת", עניתי לך: "כיף לי איתך נורא. אני אלך איתך לאן שתרצי. אם תרצי להישאר פה, נישאר. אולי נירדם על החוף. אם תרצי ללכת לשתות משהו, נלך לשתות. אם תרצי ללכת לרקוד, אולי אצטרך להוריד איזה רדבול ונלך לרקוד.
אם תרצי שאחזיר אותך הביתה, אחזיר אותך הביתה. זה יעציב אותי; אחזור אחר כך הביתה לישון ואחלום עליך.
אבל אם נלך אלי הביתה עכשיו... אם נלך אלי הביתה
אנחנו לא נשתה יחד שוקו ונשחק בסוני.
אם נלך אלי הביתה
זה יהיה כדי שאוכל
לקרוע ממך את התחתונים
להצמיד אותך לשטיח עם יד על הגרון
לחדור לתוכך לאט לאט
לתוך הקוס הקטנטן
שהאצבעות שלי עדיין רטובות ממנו
ולזיין אותך כל כך חזק
שכל הרחוב יתעורר".
...היא לא בחרה לחזור הביתה.
