פגישה ראשונה עם הילדונת. פגישה ראשונה ונילית, לקחת דברים לאט.
היא הגיעה מדוייקת. בול בזמן, בול במקום, בול מה שאמרתי ללבוש ועם הקוקיות התמימות האלה. מבט אחד והרגשתי שאני בבעיה.
כמה כוסות אחרי...
- "לבשת תחתונים שחורות כמו שאמרתי?"
- "כן"
- "לכי לשירותים להוריד ותביאי לי אותם"
הילדונת מחייכת, כל כך רוצה לרצות אותי. קופצת מהתא שלנו ורצה לשירותים כשאני שומר איתה על קשר עין.
השירותים נעולים. היא מנסה מספר פעמים ללא הצלחה. אני קורא לה לחזור ולשבת לידי.
היא כבר חוזרת עם פחות מרץ, מרגישה שהיא מאכזבת אותי כבר במשימה הראשונה. מתיישבת, חושבת...
- "אני אוריד אותן כאן"
מפתיעה אותי. אמנם יום גשום אבל הבר לא ריק ואנחנו ליד המעבר למטבח, מלא אנשים. היא חדורת מוטיבציה ותוך שנייה התחתונים ביד שלי.
ילדה טובה 🖤
באותו רגע הוניליות פינתה את מקומה לסבב דרינקים נוסף, אותם שתינו עם אצבעות בכוס.
זה ממש לא היה סוף הערב...