מי אני?

מרחף על ענן

לנצח.

בדממת אל-חוט. 

הכוכבים זוהרים גם אחרי שהם מתים.

כמה נפלא.

התענוג האנושי.

אני חושב.

נכנסתי לתוך גוף אדם , וכעת אני חי.

אני... אדם?.

מה אני?

אם הגוף הוא הכלי של הנפש..

אז אני תודעה שנמצאת בתוך כלי שנקרא גוף.

הבנתי. אז כולנו חווים "קיום" פשוט. 

אז אין משמעות לחיים.. כמה נהדר..

זה משחרר אפילו..

האירוניה. 

החיים הם בדיחה אחת גדולה.

אני נהנה מטיפות הגשם.

אני נהנה להרגיש את הרוח הקרה

על גופי הרותח.

אני נרתח ומתאחד , וחווה אלף אורגזמות

בו זמנית.

טועם מפירות תשוקות החיים ללא הרף

וכל מה שיש לו להציע לי..

אין טעם לכעוס, או להיות מוטרד מבעיות גשמיות יותר.

אני ישות על שמסוגלת להכל , חיינו יכולים להסתיים בשנייה אחת.

איזו הרפתקה מעניינת..

המשחק הזה.. ואנחנו בתוכו ללא בחירה. 

אבל.. אני רוצה שעוד אנשים יחושו את אשר אני חש..

מדוע זה פייר שמעטים ירגישו שיחרור?

כופה?..

אני לא כופה דבר..

האם עליי להיות צופה מן הצד?

או להיות משתתף פעיל בחברה?

זה לא משנה באמת.. נכון?.

שום דבר לא משנה..

אנחנו קיימים ואז אנחנו לא וגם

אם היינו קיימים , 

מטיילים על כוכבים , קופצים ממקום למקום ,

מענן לענן כמו הקשת המקפצת.

בסופו של דבר

אנחנו אנרגיה שמורה , יציבה שמאפשרת 

למולקולות להתחבר יחדיו לתא שהופך לרב תאים

שמרכיב את האיברים אשר מרכיבים את הגוף המכניסטי

שלנו.

כל מה שאנחנו זה אנרגיה , עשויים מאותו חומר.

הם מדברים על לאום.. ארצות.. על הומו ספיאנס ..

זה מרגיז..

אבל אני מבין .. זה לא אשמתם. אל עלינו להאשים אחרים

במחשבותיהם.. לציפור קשה לעוף אם לא 

לימדו אותה. 

https://www.youtube.com/watch?v=3JXMdpGpfBU