החיים

רע לי

מאד הייתי רוצה
להיות ערומה בגשם
אני והיער שסביבי
לשכב על האדמה הלחה
להריח את הרטוב
הטיפות על גופי
הטיפות שנושרת עלי וממני
אני רוצה להרגיש איך כל השדים נמסים
נוזלים עם הטיפות לאדמה הלחה




איפה ואיך אני יכולה להגשים?

אני פשוט אוהבת אותו
הוא עדין ונעים וחכם וסובלני ואני אוהבת אותו
והוא השותף שלי לדירה.
לא מאוהבת ולא דלוקה ולא חרמנית עליו
פשוט אוהבת

יפה, נכון?

פגשתי בגמד הקשיח (שמו נשאר במערכת) במקרה באחת ממסיבות הסדו השכונתיות,
כן כן אותו גמדמד קשוח עושה לי את זה, זה לא משהו שאפשר להתוכח איתו.
פגשתי בו שוב בשדה התעופה, אבל הגמד המרושע לא זכר אותי . כנראה לגמדים אין זיכרון טוב, הם זוכרים רק את הנסיכות היפות והעדינות,
ועכשיו לגמרי במקרה קראתי משהו שכתב, ושוב הפנטזיה...
רוצה לראות איך הגמד הזה משתלט על חלקים בגופי. מאדים, מכחיל, מסגיל את אותם חלקים בשרניים, עושה בי דברים רעים.
משתלט על ירך שמאל, שומניי העליזים מרקדים לפי קצב הצלפות השוט, או שד ימין מסגיל במהירות כנגד הקרופ.
הרי הגמד הקשיח לא יכול להשתלט על כל גופי, הוא מצליח לכבוש חלקים חלקים והופך אותי לפזל צבעוני.

סיפרתי לו על החדשות החמות בחיי
והוא שמח ומרוצה
שאלתי אותו אם לא מפריע לו שמישהו אחר עכשיו הולך לעשות את העבודה שלו,
והוא אמר שהמרחק מפריע לו לעשות את העבודה
הקשתי ושאלתי אם הוא לא מקנא
הוא לא נשמע ככה
אבל כמעט באותה נשימה סיפר שהערב לא אני האחרונה לדבר איתו לפני שילך לישון (כמו כמעט כל לילה) כי אם השיקסה הבלונדינית תבדר אותו הלילה.

התחושה של שליטה זרה לי
דיגדוג נעים
גבר מבקש את תשומת ליבי
רוצה ליטוף
רוצה לגעת בכפות רגליי
רוצה שהצליף בו
רוצה לפרוק את נשקו בחייקי
רוצה להיות מושפל על ידי
לא!
אני לא משפילה!
הדיגדוג הנעים נפסק באחת!!

אני מספרת לך על חוויותי המיניות,
הרפתקאות המיטה שלי לא מזיזות לך,
לאומת זאת שאני דורשת שתספר לי על שלך אתה אדיש ומסוגר ולא מספר כי יודע שזה יפגע בי,
ואני, מזוכיסטית מנטאלית שכמוני, דורשת את המגיע לי, דורשת שתספר לי מה עשית עם אותה בחורה קטנטונת, בלונדינית עם עיינים כחולות, כן כן אותה שיקסה ערורה שכל כך הייתי רוצה להיות במקומה.
ואני שואלת בחיוך על כל הפרטים, ואתה כאילו רואה מאחורי החיוך שזה כואב לי.
ולא מספר.
ואני כאילו בכדי להכעיס מספרת לך ה כ ל, גוון עורו של אברו הלא נימול של הבחור, ריח גופו, טעמו וכמובן כמה טוב שהוא עשה לי.
ואתה אדיש.

מה לכתוב?

סיפרתי לסו על החלום שלי.
תמיד שיש לה חלום היא מספרת לי ואני מפרשנת אותו יחד איתה. אין לנו פילוסופיה מאחורי זה, זה פשוט בא לנו באופן טבעי, לדבר על התחושות שלנו, לנסות להבין למה המוח שלנו חלם את אותו חלום, לפעמים זה בגלל שאנחנו מתגעגעות למשהו, או לפעמים פחדים, אולי דברים שבשעות הערות שלנו אנחנו פוחדות להתמודד איתם. אולי רגשות חזקים שקשה לנו להתמודד איתם כשאנחנו ערות. זה לא חייב להיות משהו שלילי.
היא לא חולמת הרבה, אבל כשהיא חולמת החלומות מלאי משמעות.
הפעם היה זה תורי לספר על חלום, כן כן החלום מהפרסום הקודם.
סיפרתי את החלום, בעיקר את התחושות סיפרתי, את ההרגשה שמישהו ו/או משהו מפריעים לי ללטף אותו, סיפרתי לה על התחושה הנעימה שהיתה בסוף החלום שהצלחתי לגעת קצת בראשו, והיא חזרה ואמרה כמה פעמים "עדיין לא", ששאלתי אותה למה אמרה את זה?
אמרה שהיא לא יודעת אבל זאת התחושה שלה.
זאת אומרת היא לא ידעה למה, אבל אמרה בכל זאת. כאילו באופן אינטואטיבי יצאו לה המילים מהפה.
זה בטח נשמע קצת בולשיט למי שלא מכיר את הקשר שלי איתה
אבל זאת סו וזאת אני
וככה היא אמרה
"עדיין לא"...
אז "עדיין לא"?

חלמתי עליך.
זה קצת מוזר כי אתה לא ממש בחיים שלי אבל בחלומות שלי אתה נמצא הרבה.
החלום האחרון דומה במהות שלו לשאר החלומות.
אני מנסה לגעת בראשך, ללטף את השער שלך, וכל פעם מישהו אחר מפריע לנו, כל פעם משהו אחר מונע ממני לגעת בשיער הנהדר שלך. עד שבסוף החלום אני זוכה לגעת בו, והוא נעים ורך וזה מפתיע אותי.
אני זוכרת את תחושת ההפתעה, אני זוכרת את תחושת המגע.

כל כך הייתי רוצה שתתן לי ללטף את שיערך.