הרמוניה

היא הגיעה באיחור, לא אופייני אבל לא נוראי.

החלטתי לדחות את הסשן. לא היינו במצב המנטלי הנכון.

כמה חיכיתי לסשן הזה..

החלפתי אותו בניצול וקשירה.

היא עשתה מטלות בית ואני ניצלתי כל הזדמנות למשוך לה בשיער, להוריד אותה לריצפה, להשכיב אותה, להנמיך אותה. להזכיר לה מה המקום שלה ומה המטרה שלה בחיים. נהנתי מכל רגע..

האל שלי פשוט שכב על המיטה וחייך, נהנה לראות אותי שולטת בה ואותה.. נשלטת כל כך מסורה וטובה.

כשהיא סיימה נתתי לה לנוח לפני שאתאמן עליה בקשירות שלמדתי בסדנה.

התחלתי ואילתרתי קשירה מיד אחת לחזה, ועוד חבל כרוך על הרגליים.

היא שכבה שם רגועה ומתמסרת לכאב העדין.
אמרתי לה שנדבר אחרי, אבל הכירבול המשולש שלנו היה כל כך מרגיע, מענג. אני מחבקת את הגורה עם הפנים אליה והתחת לאל שלי. אור ומזג אוויר נעימים בבית ובלב.. בהחלט מנוחה מפנקת.
 

לקחתי את הגורונת שלי למקום שרציתי והתגאיתי. היא ענתה נכון על כל השאלות וריצתה אותי באמת. הרגשתי שהקשבתי לה והדרכתי אותה טוב בתהליך החינוכי שלה.

זה לא היה אפשרי אם לא היו לה כל הקריטריונים.. במיוחד הרבה מוח. גורה שכולה רגש, כמהה לאהבה וחיבוק. כמה נהנתי לחבק אותה.. קטנה שלי..

רק איתה אני מקבלת את הסיפוק האמיתי מהשליטה המנטלית. כשזה מתבטא במציאות זה שווה הכל.  

מחכה כבר לפעם הבאה גורונת. יהיה סשן כפול כפיצוי.
 

💜👑