ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרמוניה

את שייכת לי.
אני שייכת לו.
אין טעם להתנגד לטבע, הוא מייצר לנו את המוזיקה בשיא יופייה, בשלמותה.
לפני שנה. 11 במרץ 2023 בשעה 16:55

אני מנסה לעצום עיניים ולנוח אבל מי מסוגל לישון בכלל כשאני יודעת שעוד מעט אפגוש את הבת שלי...


העברתי את הזמן בנשנוש פירות יבשים וסרטונים של שחר חסון.
האל איכשהו הצליח קצת לנמנם אבל לא באמת נרדם.
חילופי משמרות, נכנסה מיילדת אחרת ולא סתם..
המיילדת הכי טובה בארץ!
כששילמתי כמה אלפי שקלים בלידה של הנסיך כדי שתהיה איתי מיילדת פרטית, רציתי אותה אבל אמרו לי מראש שאותה צריך לשריין כבר בביוץ אחרת היא תפוסה.
היא מציגה את עצמה ואני ממלמלת מתוך הסטלה של האפידורל "היי יש לך שם פה!" היא לא הגיבה, רק בדקה את הנתונים שלי והתחילה "טוב, אנחנו צריכים להתקדם קצת זה לא זז לבד".
הלכה והביאה כדור פיזיו מוזר שנראה כמו בוטן, הניחה לי בין הרגליים והתחילה להפעיל אותי - נגמרה המנוחה.
"תנענעי את האגן ותעשי שששששש ארוך"
תוך כדי היא מפנגרת אותי ועושה לי עיסוי בפנים כדי לזרז את הפתיחה.
עוד כמה תרגילים ואז היא מחליטה להוסיף לי חומרים מזרזים.
"אני לא רוצה להגיע לקיסרי.." חצי התחננתי בחשש.
היא הסתכלה עליי כאילו זלזלתי בה ואמרה
"את לא צריכה לדאוג מזה, אלה הצרות שלי עכשיו". פתאום הבנתי שאני בידיים הכי טובות שיש ואני צריכה רק לשתוק ולהקשיב.
הרגשתי בשליטתה, התמסרתי לחלוטין כמו שאני יודעת ונרגעתי מיד.
אחרי כמה דקות היא חוזרת לפנגר אותי ומרוצה מעצמה שהחומרים שהיא שמה לי עבדו "איזה הבדל איזה יופי פתיחה 8!" אני שומעת את זה ומתרגשת... זה כל כך קרוב!
ממשיכה לנענע ולששש ותוך כמה דקות נוספות היא שואלת אותי "מרגישה לחץ?" פתאום קלטתי שכן, אני מרגישה משהו לוחץ רוצה לצאת ממני. אני משיבה בחיוב והיא יוצאת בהצהרה "התינוקת שלך רוצה לצאת".
אני בסטלה מטורפת והתרגשות, האל בנונשלנט מחכה שנתחיל.
היא מארגנת כמה דברים, יוצאת למחלקה ומכריזה "אנחנו יולדים!" אני קוראת לאל שלי להיות לידי והוא תפס את מקומו ליד הראש שלי, המיילדת הופכת אותי על הצד כשרגל אחת שלי אצלי והשנייה אצלו.
"קחי את הרגל אלייך וכשאת מרגישה לחץ למטה תלחצי". אני מרגישה ומתחילה ללחוץ, המיילדת מסתכלת בין הרגליים שלי והאל מחבק את הראש שלי חזק ומידי פעם מסתכל לראות את הקטנה החדשה שלו מתחילה את החיים. "קדימה שוב, תלחצי הראש יוצא" אני לוחצת ומרגישה את פלא הבריאה קורה בתוכי, האל שלי איתי מעודד אותי "עוד עוד עוד יפה שלי את מדהימה תמשיכי" הרגשתי אלוהית. ראויה להיות האמא של הילדים שלו, ראויה להיות האישה החזקה שאני.
הראש יצא ממני בזעקה ועוד פוש אחד כל הילדה בחוץ!
ציר לחץ אחרון ונגמר ההריון.
נתתי את כל האנרגיות שנשארו לי ואחרי זעקה נוספת שלי שמעתי את הקטנה שלי נפרדת בבכי מהמקום הכי בטוח שיש בעולם.
מיד המיילדת שמה אותה במקום הבא הכי בטוח שלה - בין הידיים שלי.


האל הלך רגע לנגב את הדמעות ונקרא לחתוך את חבל הטבור.
המיילדת ניקתה את הקטנה ומרחה עליי את הוורניקס ששמר על העור של התינוקת כל ההריון בתוך הרחם (אין קרמים לפנים בעולם שעושים עבודה כל כך טובה לעור).
עם שיער פזור, וורניקס על הפנים, דמעות זולגות וידיים מלאות, הלידה הזאת הייתה החוויה הכי מטורפת שעברתי בחיי. אם יבקשו ממני לתאר את הסשן הכי פיזי, הכי מנטלי, הכי רגשי, מעצים ומרגש שהיה לי בחיים - זה הסשן.

 

 


תודה אל שלי שנתת לי את הזכות ללדת את הילדים שלך💜 תודה שהיית שם איתי ועשית הכל כדי לתמוך ולהזכיר לי שיש לי בעל שותף מלא וגבר שכל כאב שבעולם שווה את האהבה שלו.
בא לי לעשות לך עוד מלא ילדים😍
שימשיכו להיות לנו רק חוויות מתקנות ומעצימות כאלה❤

 

👑💜

לפני שנה. 7 במרץ 2023 בשעה 21:27

האדרנלין חגג אצלי בגוף, לא הצלחתי לעשות כלום רעדתי כמו טובי הויברטורים. האל התעורר בהלם ולקח קצת זמן לעצמו להתאפס, בזמן שאצלי בראש מתנגן המשפט "אם יש ירידת מים, רוצו לבי"ח".
אנחנו נוסעים ואצלי עדיין!
כל 5 דקות ציר של דקה
אבל סוף סוף, הכאב מתגבר והצירים מתחזקים, הרגשתי מלכת המזוכיסטיות שאני כל כך נהנית ומודה על הכאב שמתגבר ברמה שאני לא מצליחה לדבר בזמן ציר מרוב כאב.
מגיעים לקבלה "באנו ללדת", במיון כל הצוות ששלח אותנו לפני שעה קלה מברך "בשעה טובה" ומתחילים לחבר אותי למכשירים.
בשכיבה קשה לשלוט בכאב ולהקל אותו, אבל לא הייתה ברירה ונשכבתי על המיטה מחכה שמשהו יתקדם ובינתיים הקולות שיוצאים ממני מפלחים את האוויר במחלקה. המיילדת שואלת שאלות והאל עונה לה בזמן שהקול הנאנק שלי מתגבר על שלהם, הם מנסים לשמוע אחד את השני ולהתעלם מהכאב שלי, ראיתי שלאל היה קשה.
"אם את מתכננת אפידורל, את יכולה כבר לקבל, אנחנו לארג'ים כשיש ירידת מים" אמרה המיילדת הנחמדה 
ואני הגיבורה ששרדה צירים יממה שלמה אומרת לה בטמטום מוחלט
"אני רוצה עוד להתקדם בלי אפידורל"
כולם מריעים לי במחלקה ומעודדים אותי להמשיך להילחם בכאב בזמן שמובילים אותי על כיסא גלגלים אל חדר הלידה.
חדר חדש, מעוצב כמו חדר במלון, והכאבים שלי רק מתגברים.
המיילדת בודקת אותי - פתיחה 5
איזה אושר!!! אבל הצירים כבר בלתי נסבלים, ההפרשים מתקצרים והצירים יותר ארוכים, המכשיר המחשמל דלוק כל הזמן אני כבר לא שמה לב להבדל שהוא עושה.
אני רוצה אפידורל - רגע קשה של ויתור הכרחי.
נכנסת מיילדת בלונדינית מבוגרת שמכינה את החדר למרדים ואני והאל בסטרס.


בלידה הקודמת והטראומטית של הנסיך לקח למרדים 40 דקות להגיע וכשזה כבר קרה, הוא עמד בכניסה לחדר ונתן כיפים לחברים שלו בזמן שאני צורחת ודופקת את הראש במיטה. כשהאל ראה את זה הוא השתולל ואיים לדקור אותו, התחילו קללות וכמעט מכות עד שאמא שלי לקחה את האל החוצה והמרדים איים שהוא לא ישים לי אפידורל אם הוא לא יירגע.


אז הפעם כשהמרדים לא הגיע אחרי 10 דקות, אני מגבירה את הווליום כדי שמישהו מחוץ לחדר יבין שהכאב שלי בהול.
"את שמה לב מה קורה פה?" שואל אותי האל ואני מבינה שאנחנו מטורגרים על אותו עניין.
"כן שמתי לב שהמרדים לא בא"
מתחיל ציר
"עוד פעם המרדים לא בא!"
האל ראה את המצב שלי והחליט להגיב הפעם ברוגע ועזר לי לעבור את הציר.
הכאב כבר לא אנושי, המכשיר המחשמל לא מורגש בכלל בעוצמה הכי גבוהה, הלחיצות שהאל עשה לי והקלו עליי מאוד כבר לא מזיזות והמגע שלו לראשונה בחיי מרגיש חסר תועלת.
פתאום הרגשתי חירשת. לא קיים שום דבר חוץ מהכאב שמפלח אותי, שום דבר לא עוזר, אף צליל לא משפיע מנטלית, מגע לא משנה כאן.
המרדים הגיע סוף סוף ומחליט שהאל לא נשאר בחדר. הדלקתי מוזיקה בדקה מנוחה שהייתה לי בין הצירים.
התיישבתי על המיטה, המיילדת מולי מחזיקה אותי בזמן ציר כשהמרדים מכין את הגב שלי.

0
הציר נגמר ומהרמקול בקעה מוזיקה מופלאה "בסוף... כל לילה אני בא, את רזי צץניעותך, את נותנת לי ללמוד, וריחמת עליי כמו אם, וניצחת איתי הכל" מתוך הופעה שאני ממש אוהבת.
כשהתחלתי לשיר הגוף נרגע ופתאום הזמן שלקח לציר הבא להגיע התארך מאוד. המיילדת הצטרפה אליי ושרנו ביחד, הרגשתי שהמוזיקה מצילה אותי באותו רגע. כל כך התרגשתי... התפללתי שהמרדים יסיים לפני הציר הבא.

בדיוק כשהתחילה עלייה במוזיקה גם התחיל ציר וזה בדיוק הרגע שאסור היה לי לזוז בכלל כי בדיוק המרדים דקר אותי עם המחט הענקית של האפידורל.
אני בוכה נוטפת מכל החורים בפרצוף והמיילדת מחזיקה אותי חזק שלא אזוז ומסבירה לי איך לנשום.
המרדים מסיים ומכניסים את האל שלי. הצירים ממשיכים אבל מתקצרים, אחרי כמה דקות אני צועקת בחדר
"ישששש אני מתחילה לא להרגיש!!!!" המרדים מחייך חיוך גדול וגם אני סוף סוף חוזרת לחייך.
האל נשכב על הכורסא, אני עם נשנושים במיטה, המיילדת כיבתה את האור
והלכנו לישון...

 

לפני שנה. 5 במרץ 2023 בשעה 19:31

הגיע יום חמישי הנ"ל ואין סימן.
אפילו הצירונים שהיו הפסיקו.
נוסעים לבי"ח כדי לבדוק מה נשמע, אולי בטעות התחילה לידה ולא שמתי לב...
הרופא בודק את המשקל של העוברית -3,300 וריבוי מי שפיר "אם יש ירידת מים תרוצו לבי"ח".
מיילדת באה לפנגר אותי - בודקת פתיחה ואומרת "כלום מכלום".
כלום מכלום... אבל היום הוא היום! איזו אכזבה
ואז האל אמר "זו הייתה חזרה גנרלית ליום שבת" ואני הספקנית חושבת שגם 2.3.23 זה תאריך מגניב ואני מוכנה לחכות עוד שבוע ומיד המחשבה מתחלפת ל"כבד לי תצאי כברררר".


חזרנו הביתה, אני מאוכזבת והאל.. ברגיל.
אחרי שבוע שלא שכבנו מהלחץ שלי פתאום נרגעתי והייתי פנויה לסקס, אולי גם מספיק עצבנית כדי שזה ירגיע אותי. כפיות על הספה עם מלא חום ואהבה וגמירה מדהימה שלו שבדיעבד, הייתה בעצם שריקת הפתיחה.


3 לפנות בוקר - יום שישי
מתחילים צירים ואני לא מתרגשת, כבר חודש יש לי צירים. הנסיך מתעורר ובא למיטה שלי לפטפט כי הוא לא נרדם.
באמצע הפטפוט אני שמה לב שהצירים מגיעים בהפרשי זמן קטנים ומתחילה לתזמן
כל 5 דקות ציר של דקה
כל 5 דקות ציר של דקה
כל כך עקבי ומסודר לא היה לי עד עכשיו
אולי מתחילה לידה?!
ממשיכה לא להתרגש והאל קם כדי לצאת לדוג "את עם צירים?" "כן"
"אחי אני לא בא" הוא אומר לחבר שלו ונשאר איתי בבית.
הזמנתי מכשיר שנקרא טנס שמחשמל אותי בגב בעוצמה לפי בחירתי כדי להקל על כאב הצירים - להעביר כאב בכאב זה גאוני, ועובד.
הזמן עובר, הנסיך הולך לגן ואני עדיין
כל 5 דקות ציר של דקה
הנסיך חוזר מהגן ואני עדיין
כל 5 דקות ציר של דקה

עכשיו, אני למודת ניסיון, בלידה הקודמת הגעתי בפתיחה 3 (צריך להגיע ל10) ושלחו אותי לטפס את המדרגות של ביה"ח כדי לקדם עוד את הלידה.
8 בערב ואני עדיין כל 5 דקות...
הנסיך אצל סבא שלו ואנחנו נוסעים לבי"ח כדי לבדוק אם יש מה לעשות עם המצב המתסכל הזה.


שוב מיילדת מפנגרת אותי
פתיחה 1.5 מחיקה 70% (צריך 100%)
שולחת אותי להסתובב שעתיים, חוזרת
פתיחה 2 מחיקה 80%
נכנסים לרופא והוא נותן לי את הבחירה אם להישאר בבי"ח ולקבל סמים או ללכת הביתה ולחזור כשיהיה משהו.
תודה, אני אעשן את הסמים שלי בבית. לקחתי מהם אופטלגין נוזלי ויצאתי בעצבים.
נוסעים הביתה חצי מאוכזבים, אני עדיין בכאבים, החלטתי לעשות הכל כדי להרגיע את הצירים אם הם לא מתקדמים - הכאב לא שווה את זה.
הגענו הביתה מהמיון ב2 בלילה, האל נכנס לנוח "אני עם אוזניות, אם את צריכה משהו תיגעי בי". ישבתי לעשן ג'וינט בתקווה שעם האופטלגין זה ימסך עוד את הכאב וירגיע.
הורדתי את המכשיר המחשמל ונכנסתי למקלחת. בתנוחה שפעם אוננתי בה על הדילדו שהיה תקוע בקיר הפעם עשיתי תרגילי אגן מתחת לזרם מים נעים בגב.
סיימתי להתקלח ראיתי שהאל נרדם, לבשתי פיג'מה נקייה ונכנסתי למיטה.


3 לפנות בוקר - יום שבת
הרגשתי שהצירים הולכים ונחלשים, ספק נחמה ספק אכזבה, כבר 10 דקות בלי ציר. התחלתי להירדם...
פתאום התחיל ציר קטן
ואני מרגישה שהוא מתחזק ומתחזק
ופתאום


בום!


פצצת מים מתפוצצת לי בבטן וכל המיטה נרטבת בקטע לא סקסי בכלל..
הציר מתחזק כל כך שלא הצלחתי לקום. אני קוראת לאל מהחדר ונזכרת שהוא עם אוזניות.
"אוקיי... אוקיי... הבנתי" חושבת לעצמי איך אני מגיעה לאל שנרדם בסלון ומכריחה את עצמי לשרוד כל צעד.
"אהובי, קום נוסעים לבי"ח"
"מה קרה?!"
"ירדו לי המים"

 

💜👑

לפני שנה. 19 בפברואר 2023 בשעה 15:17

ביום חמישי היא תגיע

יום חמישי הוא התאריך המשוער

אני כל כך כל כך כל כך כל כך מתרגשת!!!!

היא בטח הדבר הכי יפה בעולם

הלידה תהיה מושלמת כי יש לי בעל תומך וחזק

כל כך רוצה להרגיש אותה אצלי בידיים

בא לי להעביר את הכובד הזה קצת למישהו אחר תוך כדי כמיהה שתחזור שוב לבטן שתהיה רופסת וריקה..

 

כבר יש צירונים

מחכה כל יום שייפתח הפקק

כי מיד אחר כך

מתחיל המסע שלה מהבפנים אל החוץ

והעולם יזכה בעוד אישה מדהימה שתשנה אותו לטובה

 

כבד לי

קשה לי

לוחץ לי

הולך להיות לי ממש ממש כואב

ואני לא מפסיקה לחייך

 

 

בואי קטנה, אמא מחכה לך

 

 

 

 

שבוע טוב מלא בחיוכים

💜👑

לפני שנה. 7 בפברואר 2023 בשעה 20:10

מגנה על הגורים שלה בכל מחיר.

כך חשבתי שעשיתי, אבל עד היום הסיפור הזה לא עזב אותי ותמיד התחרטתי על איך שהוא נגמר.

אגב סיומים, הנה דבר שנגמר והולך להתחיל מחדש:

לפני שנתיים הנסיך חווה אלימות בגן.

באתי להוציא אותו מהגן ולשם שינוי הוא לא אמר שהיה לו היום כיף... הוא שתק וביקש מוצץ ושארים אותו על הידיים.

נדהמת מההתנהגות המוזרה הלכנו הביתה ואז הוא סיפר לי שהוא מרח פלסטלינה על השולחן..

הסייעת אמרה לו לא לעשות את זה אבל הוא המשיך

ואז היא צעקה עליו

והוא המשיך

"מה קרה אחר כך?"

"היא עשתה ככה (הראה לי בתנועה איך היא הרימה את היד) ונתנה לי בום בפה"

מה היא עשתה לך??????????????

"נתנה לי בום בפה, ככה" ומוציא את המוצץ כדי להדגים לי.

עולמי חרב עליי באותו רגע..

המרוקאית שבי רצתה להסתובב ולשבור לה את כל השיניים

האשכנזייה שבי החליטה שכדאי לעשות את זה מסודר דרך המשטרה.

מיד הלכתי להגיש תלונה, הרמתי את כל השכונה על הרגליים, יום למחרת ניידת לקחה את המצלמות מהגן.

הטיפול של המשטרה היה כל כך עלוב ולא יעיל, הם אפילו לא חקרו את הסייעת.

בדיעבד גיליתי שבעלה של הגננת שוטר והתיק נסגר מחוסר ראיות.

יש עוד המון פרטים בסיפור, אבל אני אעצור פה כדי לא לבכות. אני צריכה להיות חזקה עכשיו.

כי נפלה בחיקי הזדמנות לסגור את הסיפור הזה ולקבל צדק.

 

לפני כמה ימים קיבלתי הודעה ממספר לא מוכר

אני מנסה עכשיו לגרום לו להגיש תלונה ביחד.

יש עוד אמא שהבן שלה היה עם הנסיך באותו גן, היא לא האמינה לי והמשיכה לשלוח אותו. הבן השני שלה עכשיו בגן הזה, פתאום היא מאמינה

 

 

 

ונחשו מה?

הגברת עדיין עובדת

עדיין מרביצה לילדים

בחסות המשטרה ששמה זין.

 

אני מכה על חטא שלא נלחמתי עד הסוף לפני שנתיים, הפעם אני לביאה.

אני אעשה הכל כדי שיהיה לנסיך שלי ולשאר הילדים שנפגעו שם את הצדק שמגיע להם.

כל ניסיון שלי לאחד את ההורים המתלוננים לא עובד בינתיים, הם מעדיפים להמשיך בחיים שלהם ולא להתעסק עם זה.

אם הם לא יעזרו לי, אני אפיל אותה לבד.

היא הולכת להצטער על היום שהרימה יד על הנסיך שלי ובכלל על היום שנולדה. 

 

אעדכן

👑💜

 

לפני שנה. 5 בפברואר 2023 בשעה 16:55

שני סיומים התחילו בשבוע האחרון

אחד של הקשר שלי עם הכלבה החדשה

והשני של ההריון

 

מהסיבה הלא נכונה הסיומים האלה קשורים אחד בשני.

הגעתי למצב בהריון שקשה לי ללכת בלי כאבים...

מצד שני - חודש תשיעי וההתרגשות לקראת הקטנה שבדרך בשיאה.

הכלבה שהייתה לי הצטערה אבל הבינה את זה שאני לא מסוגלת לספק לה את מה שהיא צריכה, המצב לא מאפשר לי. היה לי כל כך כיף לחזור לשלוט ולסשן, הרווחתי כל דקה איתה ועדיין, כפי שהבטחתי לא הלכתי לשום מקום, אני ממשיכה לתת מה שאני יכולה.

אבל בלי שייכות, בלי מיניות, בלי ניסיונות לפגישה.

היה לי קשה לקחת את ההחלטה אבל גם הוקל לי מאוד, לא בא לי לראות אף אחת עכשיו חוץ מהמתוקה ששוברת לי את האגן מבפנים.

צאי ילדה שלי, בואי אליי...

את כבר מספיק בשלה, אני מספיק כאובה וכבדה וזה רק מחמיר כל יום שעובר. האל שלי צוחק כשאני מתבכיינת כי הוא מבין בדיוק מה עובר עליי, הוא סובל את אותם כאבים, רק בלי הגבלת זמן.

ועם כל הצחוק הוא הבעל הכי שותף ודואג שהיה לי אי פעם. במצבים שהייתי רגילה לקפוץ כדי לעשות בשבילו, הוא מכריח אותי לנוח וקם לעשות בשבילי.

רק חושבת איך אני עוברת את הלידה עם כאבים כאלה ומנסה לא לשחזר בראש את הלידה הקודמת שדפקתי את הראש במיטה כי הרגשתי שהשטן קורע לי את הגוף מבפנים.

מהרהרת ונזכרת שאני חתיכת נפש חזקה, עכשיו אני מכירה ואוהבת את הכאב הזה של להביא חיים לעולם והכי חשוב - אני לא אהיה לבד, זכיתי באל שלי.

 

זכיתי להכיר את הכלבה שכבר לא שלי

זכיתי להכנס בקלות להריון ולהיות גוף גידול למושלמת שברחם שלי

זכיתי בחיים האלה.

 

"לכל סיום יש התחלה חדשה

ותמיד הפרידה היא קשה"

 

*עורכת בעקבות הודעה מלחיצה שקיבלתי על אי הבנת הפוסט - חודש תשיעי הוא החודש המסיים של ההריון, הכל בסדר אני עדיין בהריון, התינוקת תצא בריאה ושלמה במועד אמן!! 🖐🏻🖐🏻🖐🏻🖐🏻🖐🏻

 

שיהיה שבוע טוב והמשך סערה נעימה💦

👑💜

 

לפני שנה. 31 בינואר 2023 בשעה 17:00

"בשביל שאני אארגן ואקח את הילד בבוקר לגן?"

 

אני בלי לחשוב פעמיים בכלל: "מציצה!"

 

 

 

 

ברור

 

היה לי בוקר נפלא, במקרה שתהיתם

 

👑💜

לפני שנה. 30 בינואר 2023 בשעה 8:11

אני חושבת שהבידור המושלם לי ולבעלי האל שלי היקר, יהיה מלחמת בוץ

או מלחמת כריות

או שלישייה מטורפת

עם שתי היפייפיות האלה

 

 

מגי טביבי

 

האל שלי אוהב את היופי שלה, אני יכולה להבין, אבל אני מעדיפה בובה

 

 

 עדי זריפי

 

ולראות את שתי אלה מושפטות, מושפלות ומזויינות עד תום על זיינו המושלם של האל שלי

חלום

 

 

 

ואני יושבת לנוח בצד עם פופקורן😃🍿

 

 

בוקר טוב ורטוב

💜👑

 

לפני שנה. 29 בינואר 2023 בשעה 18:21

בתחילת השבוע שעבר האל שלי הרגיש טוב ורצה לשחק איתי, אני הרגשתי בדיוק ההפך.

הוא החליט בצעד נכון שלא יהיה כלום באותו הערב בגלל המצב שלי וזה גרם לי לבכות מתסכול.

אני כל כך כמהה ומתגעגעת לסשנים שלנו.. מתגעגעת להרגיש חזקה ובלתי מנוצחת איתו. לא משנה כמה חזק הוא מחטיף לי אני לא נכנעת ומקבלת אותו באהבה בכל חור שהוא רק רוצה, בכל תנוחה, על כל משטח בבית.

עכשיו אין, פשוט אין אפשרויות. יש מעט מאוד תנוחות וסף הכאב שלי נמוך ברמה שלא מאפשרת לו להוציא את הסדיסט שבו כמו שהוא באמת יכול.

אז באותו יום בכיתי כי הוא אמר שלא נשחק, אבל הבטיח לי שבשישי כשהנסיך אצל המלכה האם (חמותי שתחיה לנצח אמן) נשחק קצת...

 

 

אחרי המקלחת הסתובבתי ערומה בבית, עשיתי משהו במטבח ומשום מקום פתאום

ווש

הצלפה בתחת

עם חגורה

ועוד אחת

ועוד אחת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני כבר לא רגילה, הייתי חייבת להפסיק את מה שאני עושה כדי להתייצב על איזה שולחן שלא אפול.

כך כמה הצלפות ונגיעות וליטופים שהובילו למיטה ולסקס שגרם לי לשכוח רגע את הבטן, אפילו הצלחתי לרכב עליו ולנשק אותו תוך כדי.

ואז הוא ביקש את החור האהוב עליו בדוגי, משהו לא הסתדר והחלפנו לכפיות.

 

 

 

 

 

 

הוא חודר לחור ולוחש לי באוזן

"אני אוהב שכואב לך כשאני חודר אלייך, אני אוהב להרגיש שהחור שלך קצת נקרע.. איזה מדהימה את, כמה אני אוהב שהחור הקטן שלך מתכווץ לי על הזין"

אני נכנסת לספייס מהלחישות שלו ומרפה.. וזה הופך בראש שלי לריקוד בצ'טה מסחרר

 

 

 

 

 

 

 

לאט

חלק

עמוק

 

 

 

 

 

 

 

הפסקתי לחשוב על הכל ורק התמקדתי בהרגשה של הזין המושלם שלו פותח לי את העכוז

ביקשתי לגעת בעצמי מה שהוביל לגמירה שווה וארוכה.

אחריי הוא החליט שגם הוא הולך לגמור 

"סגרי רגליים"

אני סוגרת ומרגישה אותו יותר

"תתיישרי" אני מוחצת אותו והוא בתגובה

"כן ככה יפה שלי זה מה שרציתי תתכווצי עליי"

 

אני מכווצת בכל הכוח שנותר לי והוא שואג בגמירה עילאית, הרגשתי את עצמי מתמלאת בו ונרגעת.

 

 

 

 

איזה כיף לי איתך אל שלי😍

תודה שאתה יודע מתי ואיך לזיין אותי

ומתי לא❤

 

 

*איזה כיף זה גיפים!

 

 

 

ושיהיה לנו שבוע טוב

💜👑

 

לפני שנה. 26 בינואר 2023 בשעה 6:15

(לקרוא בלחן של אני גיטרה)

 

אני חור תחת

האל שלי חודר אליי

וגם לליטליות

 

אני חור תחת

החור הזה עדיף עליי

כי אין בו רחם ותינוק

 

וכשקשה לי לקבל

אני נושמת עם האל

והוא תופס לי את הפרצוף

עד שנכנעתתתתת

 

ואם קורה שלא נקי

זה לא פורנו, זה אמיתי

החור גם כך כבר ענקי

אני נפתחתתתת

 

אני חור תחת

האל שלי חודר אליי

עם הכלי, הכי מושלם

 

אני חור תחת

האל שלי אוהב אותו

הכי שיש בעולם

 

וכשקורץ לי לחקן

אני גומרת מלדמיין

איך הזין של האל

אצלי בתחתתתתת

 

וכשהאל לא בסביבה

דילדו לקיר אז מדביקה

כשהמקלחת רטובה

זה קל ונוח...

 

אני הייתי פרפ.. אהה חור תחת.

תודה רבה

 

 

 

👑💜