באותו מאנץ׳ מדובר מהפוסט הקודם, הסתובבו שולטים ונשלטים, נשלטות ומתחלפות. כשהגעתי כולם התייחסו אליי ממש יפה, נשלט אחד הציע לי אפילו מסאז׳ רגליים. אמרתי לו שאני צריכה מים והוא קפץ לספק את מבוקשי. המים היו חמים ומהברז, אבל בסדר, הוא לא שייך לי אז הודתי לו בנימוס בכל זאת. אותו נשלט עבר אחר כך את סשן השעווה מהפוסט הקודם.
ההבדל בין הסיטואציות היה מאוד משמעותי מבחינתי. כשהשליטה (גם אם לא מוגדרת וספציפית, כלומר שהוא שייך לי) כוללת שירות בלבד, קל לי יותר להתחבר ולכוון את הנשלט לייעודו.
אך אני לא רואה את עצמי שולטת בגבר בסשן מיני ומשפילה אותו, חודרת אליו ומחפיצה אותו מינית.
העמדה הזו מגיעה כנראה מהשקפת העולם הפרימיטיבית שלי, שגברים חזקים מנשים בכל מובן (פיזית, מנטלית). המחשבה על להחליש גבר ולחדור אליו מרגישה לי כאילו אני משחקת בטבעו של עולם ומנסה לעוות את המציאות.
פעם, לפני הרבה חוויות בדסמיות ותובנות, כשעוד הייתי ונילית, האמנתי בפמיניזם. כך חינכו אותי להאמין וכך העצימו אותי.
האמנתי שנשים וגברים יכולים להיות שווים, אפילו נשים יכולות להיות יותר מגברים בהרבה מובנים.
אבל היום (אחרי חינוך נכון מחדש) במיטה ובכל סיטואציה מינית, גבר תמיד יהיה מבחינתי חזק מהאישה ויצטרך לקחת את השליטה.
מיניות מחזירה אותי אחורה, אל בראשית הבריאה/אבולוציה, כשהיינו חיות פרא וככה גם כנראה הזדיינו.
אז נראה לי מאוד הגיוני להיות לביאה ששולטת מינית בגורה. אבל במלך, אף אחד לא שולט, וגם הלביאה לא יכולה עליו, כשהוא רוצה להזריע.
שוב, אשמח לדעתכם.
*לכל הנשלטים שכנראה מתאכזבים קשות או אפילו בוכים עכשיו, מקווה שהבהרתי את עמדתי נאמנה.
הפעם אין תמונה, תרקדו💃
💜👑