יש לי דימוי גוף מאוד בעייתי.
הייתי פעם שמנה ובנפשי אני עדיין כזאת, אז ההריון מחזיר לי טראומות ילדות דרך המראה.
למרות זאת, גם כשהייתי שיא הדבה, תמיד הייתי סקסית. איבדתי את הבתולין בגיל 15 כששקלתי 85 קילו, לבחור שהיה חתיך על וגדול ממני בשנתיים. מאז כל גבר שרציתי השגתי.
לא בכוח
לא במניפולציות
סתם הייתי, אני.
האל שלי התרגל לאישה החטובה שהייתי לפני ההריון, בעיקר לבטן עם הקוביות, לגוף שאפשר להתעלל בו, לקפל אותו, למעוך ולדפוק אותו.
ועכשיו הוא מרחם עליי, פוחד לפגוע בי ולהכאיב לי, כמעט ולא מסשן אותי.
בצדק - אני מתלוננת הרבה.
הריון בגיל 32 זה לא קל מסתבר...
למרות שעשיתי את זה בגיל העשרה, מאוד קשה לי להיות סקסית עכשיו (ואני 20 קילו פחות).
אני מרגישה מוזנחת וזה משפיע על המשיכה המינית. בינתיים האל שלי תלה מוט מתח בבית ולא מפסיק לפתח את השרירים ולהתחתך עוד יותר.
אתמול רבנו. היה לנו המון זמן לסקס ומשהו בתקשורת בינינו גרם לנו לריב והוציא את החשק. לא היה שום דבר מיני אתמול.
אבל היום...
סקס על הבוקר במיטה אחרי מקלחת
בצהריים מציצה ספונטנית ועסיסית בזמן שעבדתי בסטודיו
ראיתי בערב את הגבר שלי מרוצה מהיום הזה ומהתחתונים הרטובים שלי. זה כל מה שהיינו צריכים.
הוא אמר לי
"איך אני נהנה להשתמש בך"
וסוף סוף אחרי שבועות של חרמנות ותסכול
נרגעתי
אני האישה הסקסית עלי אדמות, גם עם בטן הריון
כי אני גורמת לגבר שלי להסתכל עליי כמו סטייק איכותי כשאני סתם עומדת במטבח בבגדים רגילים.
אוהבת את הזוגיות שלנו. אנחנו צוות טוב.
👑💜