מכירים את המושג?
ריפוי בעזרת צילום.
עשיתי את זה כמה פעמים בעבר בלי לדעת שזה מה שאני עושה. בכללי כל צילום מתוכנן שלי את עצמי מרפא אותי באיזשהי צורה. אם זה יצירת זכרונות כנגד הפחד מהמוות או צילום בחדר כושר כנגד הפחד מהשמנה, צילום עם האל שלי נגד הפחד מבדידות.
עכשיו אני מפחדת להצטלם.
אני רוצה להרגיש סקסית, אבל לא מצליחה להבין איך לגרום לזה לקרות אם אני לא נדלקת ממה שאני רואה במראה.
אז מפאת הצורך בריפוי הדימוי העצמי שלי בזמן ההריון, שיכנעתי את עצמי שאני צלמת מוכשרת ויודעת לעבוד עם אור, זוויות ואווירה.
לפני חודש הצעתי לחברה צילומי הריון מקצועיים עם הd90 שלי (מצלמה מקצועית ידנית מלפני 15 שנים בערך) התארגנו על תלבושות, לוקיישן, איפור וכל מה שצריך כדי שהיא תצא מהממת. יצאו מתוך 700 תמונות 200 מדהימות לדעתי, היא אהבה אולי 10. זה מספיק בשבילי כדי לשפר מאוד את ההרגשה.
נהנתי כל כך לצלם אותה והתבאסתי שאין לי חברה כזאת שאני יכולה לסמוך עליה שתוציא אותי מהממת ותשקיע בצילום שאני רוצה.
בקרוב יהיה כאן בוק צילומי הריון ממצלמת הטלפון המעפעפן שלי שלא יבייש צלם קטלוג. אני אצלם את עצמי עם טיימר, אולי האל שלי אפילו יסכים להשתתף (😁?)
בנוסף אני מרגישה שאני מרמה את הנשלטות הפוטנציאליות שאני מדברת איתן. הן רואות תמונות שלי מפני ההריון ונדלקות, מרגיש לי לא אמין למרות שהן יודעות על ההריון. מן הסתם גם אותי אני מחרמנת בתמונות האלה של הלפני.
אז כדי לשחרר את המחשבה המפגרת שמשכנעת אותי שאני לא סקסית עם בטן הריון, אני צריכה את התרפיה הזאת.
אשמח לרעיונות מצלמים מקצועיים וחובבנים פה בתגובות -לא בפרטי-.
שיהיה סופ"ש מהמם מלא גאווה ותעופה עצמית. כמו התחת והחיוך שלי שלמזלי לא השתנו הרבה;)
*הושמדה*
💜👑
