יושבת במרפסת עם נוף פסטורלי ומעשנת סיגריה. חושבת שוב אם עשיתי את ההחלטה הנכונה כשהסכמתי לדחות את הפגישה שלי עם הנשלטת. היא נתנה טיעונים טובים ואני כמלכה מתחשבת וגמישה הבנתי אותה.
מצד שני התהליך שהיא עוברת לא מספיק יעיל ואני צריכה להחזיק אותה חזק ולחנוק אותה כדי שתבצע את המשימות שאני מטילה עליה.
הייתה לנו שיחה מחנכת ועמוקה אתמול. היא מופתעת כשאני מקשיבה לה ומתפלאת שאני רוצה לשמוע עוד. איך אשלוט במה שאני לא מכירה היטב? כמו לנסות לעשות גלגלון בלי לדעת לקפוץ.
היא לא גמרה כבר שבוע. כעונש על העבירות הטכניות שביצעה וחוסר הצייתנות שלה היא גם לא תגמור עד הודעה חדשה.
אני מרגישה את הנשלטת שלי ומבינה שהיא צריכה מכות כדי להתאפס. המכות המנטליות האלה שאני מנחיתה עליה עושות את העבודה.
הגמירה הבאה שלה תהיה גמירת הלם. כזו שהיא תהיה בהלם כמה חזק היא גומרת רק ממילים מכוונות, בלי הכנה מראש.
מכינה אותה לרגע שניפגש וכל המילים האלה יהפכו למעשים.
חכי חכי ציפור שלי,
את עוד תעופי גבוה איתי.
👑💜