שיחקתי עם הילד כדורגל.
דפקתי ספרינט אדיר אחרי הכדור, חשתי עצמי מינימום מייגן ראפינו ואז נתקעה לי כף הרגל בדשא.
מפה לשם קרסתי כמו תכנית תלת-שלבית - ברך שמאל חזק לאדמה ואז מרפק ימין כי צריך לשמור על איזון בריא וסיימתי בגלישה חיננית על הגחון, כזאת שגירדה לי את הסרעפת טוב-טוב.
ותוך כדי שאני מתמוטטת לערימה על הדשא, עוברת לי מחשבה אחת ויחידה בראש:
'את בת 43 מה לעזאזל את עושה זה כבר לא לגילך את כבר בגיל ששוברים בו את האגן אוי ואבוי לך אם תשברי את האגן את אמורה עוד לחטוף מכות וזין השבוע!'
אין לי פה פואנטה לסיפור. כואב לי רצח ולא כאב מהסוג הטוב ואני תוהה אם זה סתם מכות יבשות, או משהו אחר, אבל אני עצלנית מדי ועייפה מדי בשביל להתחיל לברר. וגם מעצבן אותי שאני צריכה להתחיל להיות זהירה כי אני שונאת להזהר. זה לא פייר שהגוף לא מצליח לשרת אותי כמו שהייתי רוצה, כמו שהייתי.
