טק טק טק נסעתי חזרתי ושאלתי את עצמי מה יהיה עם זה שאני בת מיליון ובמקום נניח ללכת עם הילד לפארק אני בכל מני עניינים. וסליחה, הייתי איתו אתמול בים והיום הוא עם אבא שלו אז זה בסדר.
בנסיעה הלוך היו לי מחשבות על תקווה ואשמה ואדיפוס והדבר של אלבר קאמי ומגיפות וגם על זה שהבנים של סופוקלס תבעו אותו למשפט בטענה שהוא לא כשיר, כי רצו לנשל אותו מנכסיו וכמה חזירות זה המין האנושי.
ובדרך חזרה ספוטיפיי היה נדיב איתי וצרחתי בחלונות פתוחים לדעתי את כל השירים ברוק הישראלי שאי פעם יצאו לרדיו בין 1990-1997 וכואב לי עכשיו הגרון למות.
ובין לבין שתיתי ים ונהגתי כן נהגתי ונאמר לי שאני מפגרת ובצדק גמור.
אה וגם נזכרתי איך אחרי שהוא גומר לי על הפרצוף הוא תמיד מנגב את הזין שלו על הפה שלי ואני מתה על התנועה הזאת וויש וויש וויש וויש.
כמו כן להערכתי אני אוהבת את החתולים שלי אהבה לא בריאה.
נראה לי שזהו לעכשיו. תודה.
