"אני רוצה שעכשיו ככה כמו שאני תבוא ותיכנס בדלת כמו הבנזונה האדנותי שאתה כאילו הבית הזה שייך לך וכאילו שאני שייכת לך ואני כולי סמרטוט על הספה מכל הבירה המגעילה ששתיתי ובלי בכלל לדבר איתי תתפוס אותי ותגלגל אותי לשטיח ובשלב הזה אני אתרגז ואנסה לעמוד ואתה תדרוך עלי ותרתק אותי לרצפה ורק תראה איך אני מתפתלת ומנסה להשתחרר ואז ברגע אחד תאפשר לי ואני אקום על הרגליים ואעמוד מולך אדומה ופרועה וכועסת בנחיריים רוטטים ואתפוס אותך בצוואר ואתה תעיף לי את היד אבל לא תעשה שום דבר מעבר לזה ושוב אני אתפוס אותך בצוואר ואעמוד צמוד אליך ואצמיד את האגן שלי לשלך וארגיש איך הזין העומד שלך נלחץ אל הכוס שלי ואני אהדק את האחיזה שלי על הצוואר שלך וביד השני אתחיל ללטף לך את הזין דרך המכנסיים ואחרי כמה שניות אתה תעיף לי את היד מהצוואר שלך וביד אחת תתפוס לי את שתי הידיים מאחורי הגב ואת היד השניה שלך תדחוף לי לכוס ותתחיל לזיין אותי עם שתי אצבעות עד שתרגיש שאני רטובה ממך לגמרי ואז תצא ממני תוריד אותי ותשאיר אותי מתחננת לעוד ותלך לשבת על הספה ותסמן לי לבוא לשבת לידך אבל אסור לי לגעת בך ואני משתגעת מזה שאתה לידי עם זין עומד ואני לא יכולה לגעת בך ואתה רק מסתכל עלי ולא אומר אף מילה וגם לי אסור להגיד אף מילה וזה עוד יותר מטריף אותי ומביך אותי השתיקה הזאת וכמה שבא לי שתזיין אותי ואחרי שאתה מייסר אותי ככה אתה מסמן לי לשבת עליך על הזין ואני מתרוממת ומתיישבת אבל אתה לא מרשה לי לזוז ומתחיל לצבוט לי את הפטמות ומושך אותן אליך זה כואב לי רצח אבל כל תזוזה קטנה שלי אתה סוטר לי וככה אתה מותח לי את הציצי עוד ועוד עד שנמאס לך ואתה מעיף אותי ממך לעמוד על ארבע על השטיח ואז בלי לדבר אתה מוציא את החגורה ומתחיל להצליף בי וללטף לי את התחת לסירוגין מרגיל אותי לכאב ואז מרגיל אותי לעונג ואז אתה אומר לי להשאר ולא לזוז כמו שאומרים לכלבה ואתה הולך וחוזר עם נר דולק ומתחיל לטפטף לי שעווה על כל הגב ועל התחת וזה זולג לי לכל החורים וזה סבל נוראי נוראי ונהדר ולא משנה כמה אני מתפתלת ומייללת אתה ממשיך לטפטף עלי שעווה עד שנמאס לך מהקשקוש הזה ואז אתה שוב דוחף לי אצבעות ומזיין אותי עם היד שלך עד שאני גומרת ואז אתה מסובב אותי ומזיין לי את הגרון ואחרי שהכל נגמר אני מבקשת יפה שוב עוד פעם כי אף פעם לא מספיק לייייייייי בוא רגע אוף אני רוצה לכבות את המאוורר תקרה ואין לי כוח לקום למשוך בחוט"
לפני 3 שנים. 11 בספטמבר 2020 בשעה 7:36
