לפני 8 חודשים. 6 באוגוסט 2023 בשעה 1:07
אני זוכרת שלילה אחד נסעתי אליו. ידעתי שהוא שומר עד 7 בבוקר ואחרי שעה וחצי של נהיגה טרופה דוממתי מנוע מחוץ לבוטקה. מהחלון ראיתי אותו יושב בחושך בכורסה המרופטת מול הטלויזיה, שכרגיל היתה דלוקה על ערוץ הספורט ללא קול ושרטטה באור כחול את הסילואטה שלו. נכנסתי פנימה בלי להגיד מילה ונעמדתי מעליו. הוא לא הפנה מבט, אבל אחרי דקה או שתיים יד שמאל שלו טיילה אל בין הרגליים שלי. המשכתי לעמוד מעליו בשתיקה בזמן שהאצבעות שלו הזדחלו אל תוכי באדישות, בדממה. אחרי בערך חמש או עשר דקות הוא מיצה ומשך את היד שלו ממני, מחה את האצבעות על הריפוד של הכורסה והמשיך להסתכל בטלויזיה. אחרי בערך חמש או עשר דקות הבנתי שגם אני צריכה למצות ויצאתי משם, נכנסתי לאוטו ונהגתי את כל הדרך בחזרה.
