שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

The Dogs of Lust

לפני 7 חודשים. 4 בספטמבר 2023 בשעה 22:12

קספר היה הבחור הכי יפה שראיתי בחיים שלי. נתקלתי בו לראשונה באיזה בוקר ליד ההגשה עצמית בחדר אוכל ואני לא בדיוק זוכרת איך ומתי התחלנו לדבר (כנראה בדיסקו של יום שישי) אבל מהר מאד גם התחלנו להזדיין. לא נהניתי מהזיונים האלה כמו שלא נהניתי לדעת שהוא מזיין במקביל גם את ליאור, שהיתה צעירה ממני בשנתיים. היתה בינה לביני איבה בלתי מוסתרת על רקע הזין הדני שלו, אבל יום אחד הוא סיפר לי שהיא מאוהבת בו ושזה מעיק עליו ושלכוס שלה יש טעם של פרינגלס. זה שימח אותי והוריד לי ממנו. הייתי אז בכתה י"א.

****

כמה מהמסייעת ירדו מלבנון ודודי ביניהם ובאופן ספונטני החלטנו כולנו לבלות את סוף השבוע בבית של שרית שגרה בכפר יובל. בלילה ישנו בחדר צר שהיה של אחד האחים הקטנים שלה, עם מיטת נוער ומרווח של בערך 20 ס"מ בינה לבין הארון. הייתי במחזור אז הצעתי לו לזיין אותי בתחת. אני זוכרת שהרגשתי כאילו משפדים אותי על מוט ברזל מלובן ורציתי לצרוח, אבל הייתי חייבת להיות ממש שקטה כדי לא להעיר את כולם. אני בכלל לא בטוחה שהוא נהנה ואני בכלל לא בטוחה שהיה לי אכפת. זאת היתה הפעם הראשונה שלי בתחת.

***

אני אפילו לא יודעת למה התחלתי להזדיין עם רוב אבל עובדה שזה מה שקרה. הוא היה ילד יהודי טוב ורגיש שהתאהב בי עד מעל לראש ולא היה לו אכפת שלא השבתי לו אהבה. בלילה האחרון שלו בארץ ישבנו בפאב, ברקע התנגן wonderwall של אואזיס ורוב התחיל לבכות. הסתכלתי עליו בחלחלה ואמרתי לו שאני באמת לא מבינה על מה כל הדרמה, שברור שזה רק בגלל המוזיקה ושתיכף יתחלף השיר והוא יפסיק לבכות. הרגשתי מאד חזקה ובשליטה כשאמרתי לו את זה. זה היה בערך חודש אחרי השחרור. 

***

בגלי התאהבתי במבט ראשון והוא בי. עבדנו ביחד בחברת הייטק ובכל רגע פנוי היינו חומקים להזדיין בכל מקום אפשרי - על הגג, בחדר מדרגות בין קומה 3 לקומה 4, בחניון, במחסן בחניון, באוטו בחניון, בחוף, אצלי כשגרתי אצל סבתא שלי, אצלי כשגרתי בדירה משלי. ככה במשך שש שנים עד שעזבתי את העבודה והתחלתי ללמוד באוניברסיטה. מדי פעם עוד היו הבלחות, עד שניתקתי אותו ממני כי התאהבתי במישהו אחר. הוא התפרק לגמרי, הטריד אותי בטלפון, הפסיק לתפקד. אחר כך הוא גילה לאשתו והכל רתח וביעבע. לפני שנה פגשתי אותו במקרה בבניין שבו עבדתי והסתבר שהוא עובד קומה מעלי, בחברה ששייכת לאחיה של החברה הכי טובה שלי. עברו קרוב ל20 שנה מאז התראנו בפעם האחרונה והפגישה היתה מרגשת. ישבנו לקפה למטה ודיברנו על כל מני דברים אבל לא על המשבר. אחר כך הוא כתב לי הודעה שאני לא מבינה מה זה עשה לו וכמה אני חשובה לו וכמה הוא אהב אותי. אני זוכרת שעניתי משהו שבזמנו היה נראה לי קליל ולא מזיק, אבל כבר למחרת הוא אמר שהוא מעדיף שלא נתראה ושאני מטרידה אותו ויומיים לאחר מכן הוא התפטר. 

שולץ s - לא יודע למה, אבל הפוסט הזה עשה אותי עצוב
(לא באמת)
לפני 7 חודשים
ההנהלה - אל תהיה עצוב (באמת או שלא) עשיתי את מה שחשבתי שצריך לעשות.
לפני 7 חודשים
שולץ s - ברור.
"מה שעשיתי הביא אותי עד הלום"
להלום בי.
לפני 7 חודשים
ivy​(נשלטת) - חשבתי שיהיו 16..
לפני 7 חודשים
ההנהלה - היו הרבה יותר מזה, אבל הכבש ה16 זה הכבש שבדרך כלל איתו אני נרדם. כל דבר צריך להסביר לך.
לפני 7 חודשים
ivy​(נשלטת) - הגזמת, אני פשוט מעדיפה שוקולד [ולא עוגות גבינה]
לפני 7 חודשים
ההנהלה - חשבתי שאת רק אוהבת תות גינה. וזהו, כאן זה נגמר.
לפני 7 חודשים
ivy​(נשלטת) - זה כבר תלוי בגנן(:
לפני 7 חודשים
אנאלוגי - חזק
לפני 7 חודשים
mine field - נהנית מהכתיבה שלך
לפני 7 חודשים
מיסטי כאן{mindfulnes} - רק נזקים את עושה? 😁
לפני 7 חודשים
ענתית - נייס
לפני 7 חודשים
rosewood - וונדרוול זה באמת חרא שיר. מבין אותו.
לפני 7 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י