לפני כחצי שנה. יום שני, 18 באוגוסט 2025 בשעה 2:29
בבית של סבא וסבתא שלי בטבעון היה חדר שירותים שהיתה בו מקלחת, היתה בו ארונית מלאה כל טוב ובעיקר היתה בו תמונה גדולה בשחור לבן של תקריב של הנמרה חומיבבה, שצילם גיורא אילני. הייתי יושבת על האסלה ומביטה בנמרה מביטה בי ותוהה לעצמי האם יכול להיות נמר שמסתכל בי, או אולי זה אדם שהתחפש לנמר. ניסיתי לאתר בתמונה סימנים לכך שאכן מדובר באדם שהתחפש לנמר, אחרת איך אפשר להסביר את המבט האנושי, מלא האומר, השותק והכאוב, כלוא בתוך הגוף המפואר והמרהיב.
היתה שלווה מסוימת, במקום התוהה הזה שבין חיה לאדם, בהבנה שאולי לעולם לא אדע ושזה בסדר. הקרירות של אריחי הקיר נסכה בי ביטחון ושקט.
אני מתגעגעת.