התכתבות כאן הזכירה לי אותה.
הכרנו די במקרה והתכתבנו, אני בדרך כלל לא זה שיוזם ראשון את המעבר … אותו מעבר שבין שיחות על כל נושא , עזרה הדדית, כתף תומכת וכו׳ לבין הדבר שכנראה כולנו חושבים עליו רוב הזמן.
גם כאן היא יזמה ואני אהבתי את התעוזה.
אמרנו שלא נעשה את זה רגיל, שככה הדופק יעלה.
קניון ראשונים, 11 בבוקר, שרותי הנכים.
אני מגיע, 2 דפיקות, והמנעול נפתח… היא עם הפנים לקיר ורגל על האסלה . סוגר את הדלת, מסיט קצת את התחתון שלה וכן,,, היא במצב שלי.
מוריד את המכנס ולא מדבר, פשוט נכנס כשהתחתון שלה מגביר את החיכוך… מזל שהוא איכותי וזו יכולה להיות הפרסומת הכי טובה לתחתוני נשים .
הדופק גבוה כמו שרצינו, לא מדברים ודי מהר היא מתכווצת עליי… לוחש לה: ״גמרת״?
היא מסתובבת אליי, כולה נרגשת ומכסה את פניה… אולי בכתה קצת מרוב עירוב החושים וחייכה אליי והסתובבה שוב. נכנסתי שוב, חזק, היא פימפמה אותי גם בסינכרון עד שהתרוקנתי.
למרות שהיא הזונה שלי, משום מה חשוב לי שהיא תהנה, נתתי לה נשיקה ויצאתי בשקט.