סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הן ביקשו

סיפורים ותיאורים... הכל קרה!
לפני 4 שבועות. 25 באוקטובר 2024 בשעה 15:38

בהשראת לוקטובר נמנעתי מגמירה כל החודש..(לא להגזים, לא נעול אבל בלי לגמור).

האמת שהפעם האחרונה הייתה 27/9 אבל אני אוהב אתגרים ואמשוך עד סוף החודש.

אני ממליץ, זה מחדד, לפעמים קצת סבל אבל הרוב פשוט תחושה של חרמנות קבועה.

ואז מגיעים לתכלס… אני מבקש את חוכמת ההמונים בקבלת המלצות איך לבצע את הגמירה המיוחלת?

אל תחסכו ברעיונות, הכל עובר!!

לפני חודש. 24 בספטמבר 2024 בשעה 6:09

אז באותה פעם שנפגשנו לראשונה הוא היה ממש לחוץ, לא זה לא משנה כי ברור לי שזה יקרה כי זה חזק ממנו.

אז ישבנו לקפה, הוא סיפר לי על עצמו, עובד במשמרות כתומך בחברת תקשורת, ממש קריטי לו שיהיה לו בעלים מבוגר וסיכמנו שניפגש והוא יקח על עצמו אחריות על סוליות הנעליים הכחולות.

ואתמול זה קרה, חיכיתי לו ליד הרכבת בפינה שאיתרתי, מעין חורשה ליד חניון, הוא הגיע עם קפה והגיש לי.

הפעם לא היה ספק, הקלקתי עם האצבעות,״לעבודה!״

הוא התכופף לריצפה, אחז ברגלי הימנית והחל לנקות.. נראה שזה מה שהוא רצה אז אמרתי לו: ״אמממ… ממש לא ככה.. תלקק!״ אני יכול להישבע שהעיניים שלו התגלגלו והוא פשוט ליקק את הסוליה באדיקות, ממש עובד מסור שזה לעבוד בתחביב שלו.

לגמתי לי מהקפה והרהרתי, אני אדם טוב..

לפני חודשיים. 29 באוגוסט 2024 בשעה 10:24

אז יש נשלט וירטואלי שככה שולח לי הודעות, כשבא לי אני עונה לו ונןצרה כזו התכתבות חביבה וחצי לא מציאותית.

באופן עקרוני אין לי עניין לגרום סבל אבל כשמישהו מוכיח לי שהוא רוצה מאוד אז זה נפתח.

לפני כחודש וחצי הראתי לו תמונות של נעליים שאני שוקל לקנות, די יקרות ומזמינים מחו״ל.

הוא כמובן התנדב לשלם אבל סירבתי (גם ככה לא ממש נשמע לי רציני) אבל אמרתי לו שבגלל שהסוליה כחולה, יש לי עניין שהיא תישאר ככה… ולכן זו האחריות שלו.

אני מתחשב ולא דורש אבל הסוליה חייבת להיות נקיה וככל שיבצע יותר ככה תהיה לו פחות עבודה.

אני נועל אותן אחת ל -10 ימים בממוצע.

לאחר לא מעט שיחות שלא התקדמו אתמול הוא הגיש בקשה.. הוא גר בחיפה ושאל אם אני מאשר.

אז אישרתי, תכף יוצא לתחנת הרכבת שקרובה אליי (לא שהייתי שם פעם).. הוא כבר ברכבת מחיפה מפני שעה.

מבטיח לתאר בפירוט מאוחר יותר…

לפני 3 חודשים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 7:16

אני עדיין אופטימי שאקבל כאן דעה אמיתית ולא שיפוטית.

 

פונות אליי מדי פעם בחורות צעירות, צעירה אצלי זה בגילאים 19 עד 29 ומבקשות להכיר.

לי תמיד נראה שזה סוג של צורך בדמות אב ולכן לא מסתדר לי הקטע שלהן שנמשכות לשרת מינית.

מפריע לי גם הקטע שתמיד נראה לי שאיתי הן יבזבזו שלב חשוב בלמצוא זוגיות ולקדם את חייהן.

מצד שני, לא אפרט כמה זה מעורר אותי מינית .. זה ממש מייצר לי חדות והרעיונות לא נגמרים.

השאלה שלי האם אני יותר צדיק מהאפיפיור ופשוט מחטיא את המציאות?

לפני 4 חודשים. 5 ביולי 2024 בשעה 4:40

אז למי שעוקב, יש את המחסנאי המבוגר שאפשר להגיד שחי מספירת מלאי אחת לשניה בהקשר למפגש עם אדונו ועם מימוש הפנטזיה שלו.

מבחינה מינית אני רק עם נשים וכל פעם מופתע מהריגוש שנותן לי הקטע של שליטה בגבר אחר.

במקרה שלו זה בא רק מצידו והייתי מאוד זהיר כי זה מקום עבודה, אבל העברתי הילוך ובדקתי במהלך החודשים האחרונים ופשוט אין ספק.. הוא ברקיע השביעי, הוא משתוקק להיות מטורטר ומושפל על ידי האדון שלו.

אין לי כמעט אינטראקציה אתו בעבודה אבל יזמתי קצת כדי לוודא, כמו אותה פעם שהגעתי למחסנים (זה במקום אחר מהמשרדים) , הוא ידע שאגיע אבל לא מתי בדיוק.. אז למרות שזה ההיפך מהאופי המוכר שלי, צלצלתי כשהייתי קרוב לשער המתחם ואמרתי לו בתקיפות ״תוודא שאני לא ממתין בשער״.. התעכבתי קצת בכוונה וכשהגעתי הוא כמובן היה בשער מוודא שהאדון לא מתעכב…חלפתי על פניו מבלי לפתוח את החלון כי טפטף..הוא הגיב מייד ופשוט התחיל ללכת מהר ואפילו לרוץ כשאני ברכב, הבדלי המעמדות עושים לו את זה הרי, מ הסתם הוא הגיע אחריי ואני ממתין ברכב, יבש לעומתו שרטוב מההליכה מהשער..יצאתי ושמעתי אותו ממלמל סליחה אדוני… ״שזה לא יקרה יותר״ אמרתי לו… חבל שלא יכולתי לצלם אותו..פשוט מבט של אדם מאושר.

אז בתחילת השבוע יש ספירת מלאי, הוא הולך לספור סתם ציוד שמאוחסן בחוץ בחום, אני אהיה במזגן אבל אזום סיטואציה שבה לא אהיה מרוצה ממשהו , אצא החוצה ואגיד ״עכשיו התלכלכו לי הנעליים״.. ההמשך תלוי בו, אני אגיע עם נעליים חדשות ושאלתי לקוראים:

נעלי אלגנט (בוס) או סניקרס חום בהיר (רלף לורן)?

לפני 5 חודשים. 5 ביוני 2024 בשעה 23:01

אז היחסים ביני ובין השולטת הנהדרת מתחממים והגיע הזמן לגייס עבורה עבד נחות שינקה לה ןאת המשרד פעם בשבוע, לא מסובך במיוחד, 45 דקות עבודה באדיקות.

זה מאוד פשוט, אחת לשבוע במועד קבוע אתה מגיע עם ארוחה קלה לעליונה, היא יושבת רגל על רגל ואתה עובד!

אני שם כדי לוודא שאתה יעיל.

אם נהיה מרוצים ממך אז תישאר.

דרישות:

מעל גיל 40 - עדיפות.

מבין את מעמדו הנחות וממש מחכה להזדמנות לשרת זוג.

אין מין שקשור אליך ולא יהיה.

ידע וניסיון בצחצוח נעליים .

צפי תחילת עבודה: שבוע אחרון של יוני.

חושב שיכול להתאים, תפנה ותפרט למה את יכול להתאים!

 

לפני 5 חודשים. 22 במאי 2024 בשעה 20:12

אין ספק שהשולטות הן העיקר באתר הזה, הן עמוד התווך, הבסיס ואם לא היו כאן שולטות לא היה אתר.

אז כשאני לוקח את זה ומוסיף את העובדה שאני מת על נשים, מתבקש שאכיר ואלמד קצת את העניין הזה.

אז התכתבתי, דיברתי , נפגשתי, קראתי וכו׳ עם שולטות ועם נשלטים.. את העבדים שלי ממש תחקרתי כי חלק מהם בעצם לא הצליחו להשיג שולטת… זו האמת!

ומה אני מסיק?

חלק גדול מהשולטות, אולי אפילו הרוב פשוט מחפשות זוגיות. 

חלקן כי אין להן סבלנות לכל התהליך ורוצות תכלס ומהר, חלקן חסרות ביטחון בקשר עם גברים, חלקן חסרות ניסיון וחלקן פשוט כונפות שהבינו שבטוב זה לא יילך אז אולי זו הדרך להיות בקשר כלשהוא עם גבר…

יש עוד קבוצה גדולה של כאלו שהלכו על הקו של ניצול לשמו (ועל זה אפשר לכתוב פוסט נפרד) ועל השגת טובות הנאה.. כנראה מתוך פינוק, חסכים, מצוקה כלכלית וכדומה.. בכל אופן אני לא מת על זה.

אבל יש גם שולטות ממש, ומביניהן יש 2 שבעיניי הן הדבר האמיתי, הן יודעות מי הן וכל התנהלו חייהן הבוגרים.

הן לא מכירות ואין ביניהן שום קשר, ההיכרות שלי אתן היא מקריאת הבלוגים שלהן וזה כך כך שוטף שאני פשוט מאמין לכל מילה.

הן נשים אמיתיות, נשיות, מטופחות וכנראה גם נראות מעולה.

השתיים האלו פקחיות וחדות, אין לקורבן שום סיכוי מולן, הן רואות כמה צעדים קדימה ותמיד ישלטו בכל מה שקורה ויקרה.

הן תמיד נינוחות, לא מתאמצות, לא מרביצות, הסקס שלהן הוא אמיתי ולא חארטה, ירדו להן, יחדרו אליהן לפי דרישתן ועל מנת לספק רק אותן. אין מצב שהן ישימו על עצמן אביזרים ובטח לא יופנה לכיוונן שום עכוז גברי ושעיר … ממש לא!

ההשפעה שלהן על העבדים היא אבסולוטית והן עושות את זה בטבעיות, מזהות בשניה את נקודת השבירה ואז דורכות עליה, יש להן כח בלתי מוגבל אבל הן לא מתבלבלות.

הן אכזריות וקרות ומבחינת העבדים הן אדם עליון.
הם מתקשים להאמין שזכו לעבוד אותן, זה כבוד רק להיות בסביבתן, הם רק רוצים שזה יימשך ונראה שחיי העבדים סובבים רק אותן, שיעבוד מקרבי נשמתם.

אז אני מודה ומתוודה, זה הכי חזק שראיתי כאן, אמשיך לעקוב!

לפני 6 חודשים. 26 באפריל 2024 בשעה 12:15

אני בכלל מעדיף חורף (בטח הקלוש שיש בארץ) .

שונא חום וממש לא סובל שרב.

אבל השרב השבוע שוב עורר מי משהו מהעבר שגרם לי לתנועות העצמאיות שם למטה.

זה היה ממש מזמן, הייתי סטודנט ועבדתי בשרות לקוחות של אחת מחברות הביטוח והיא עבדה איתי.

מאוד נחמדה, קצת שמנמונת, גרה במושב עשרת.

באותו זמן לא ממש עניין אותנו מזג האוויר ויצא שהשרב הגיע פתאום אחרי ימי גשם ותפס אותה כנראה לא מוכנה. היא כמעט איחרה למשמרת והגיע לבושה בגדים קצרים שכנראה מיהרה למצוא.. זה פשוט חירמן אותי וכנראה גם אותה. מצאתי עצמי אשכרה מתנשק אתה ונצמד, המכנסונים היו מבד כזה כמו מגבת וזה פשוט הטריף אותי והזיקפה ממש זכורה לי.

העניין הוא שזה לא התקדם, באותה משמרת לא היה סיכוי, ואני החלטתי לא לגמור… שזה סוג של שייך לה.

אחרי זה היה חג ופשוט לא הסתדר לנו, וכך יצא שלא גמרתי כמעט שבוע, בלי שהיא יודעת עם כל התמימות שלה גזרה עליי מניעת גמירה.

אל תספרו אבל אם מישהו לא מרשה לך לגמור… תלכו על זה!!!!

לפני 8 חודשים. 18 במרץ 2024 בשעה 21:11

אחרי הרבה ביטולים ודחיות זה הסתדר..

הזמנו לילה במלון בנוה צדק… תבוא.

לפני שיצאתי וידאתי מצב, תביא וויסקי הייתה התשובה.

היא לא ממש יודעת לשתות, אבל אוהבת מתנות אז הבאתי דרמבוי והוספתי תותים, האהבה האמיתית שלה.

שלחתי לה הודעה מהלובי, והיא ענתה ״רגע״.

ידעתי שהיא שולחת אותו למטה, את בעלה הנחות.. להפתעתי הוא יצא מהלובי ונראה כועס, שאלתי איזה חדר והוא מילמל משהו שלא ניתן היה להבין.

על זה נאמר, בוא ניתן לו סיבה לכעוס. ״בוא הנה״, ציוויתי עליו, הוא הסתובב מופתע אבל התקדם אליי. 

״תזמין את המעלית״, ביצע.

נכנסתי למעלית בלי להסתכל עליו, ״כנס ותלחץ על הקומה!״, כמובן שביצע. ואז אנחנו שנינו במעלית הקטנה וזה הרגע השקט שבו הוא מבין שהוא כלום, אפס, קישוט.

״קח אותי לחדר!״, הוא היסס קצת אבל ביצע, כמובן שביצע.

נעמד ליד הדלת עם ראש מורכן, הרים אותו כשבאתי מולו..אשתו בחדר ממתינה לי והוא בחוץ. 

אני כבר עם זיקפה ולהערכתי גם הוא, הסתכלתי לו בעיניים ובלי היסוס: ״עוף למטה!״

זו דרכו של עולם!!

לפני 8 חודשים. 25 בפברואר 2024 בשעה 7:08

יש לי פגישה היום בצהריים בבאר שבע.

אני מניח שלגבי הרוב, באר שבע גורמת לאפקט הפוך מאשר מה שנגרם לי.

היא גורמת לי לתנודות באזורים מוצנעים..

אולי זה בזכות אותם בקרים של יום ראשון בדרך לבסיס, בשירותים עם איילת הסמבצית, או אחרי הצבא עם יעל מעומר, שתמיד היינו עוצרים בכל מיני פינות בבאר שבע או אולי שירז הפקידה במערך המיחשוב באוניברסיטה שלהם הייתי מוכר ציוד תקשורת..ערסית עם כפות הרגליים המדהימות.

מה שבטוח שזה גם בגלל שאני אוהב מקומות ואנשים שנראים תמימים ורגילים אבל בפועל..הולכים יותר רחוק מכולם.

יש שיגידו שגם אני כזה, זה מסתדר 

 

לאן הולכים אחרי הפגישה??