אז יש את המחסנאי ההוא.. כתבתי עליו.
בן 62, מת על העבודה שלו וכולנו מפרגנים לו ובסך הכל בסדר, מניחים שהוא גיי והכל בסדר.
העניין הוא שהוא מתרפס אליי במיוחד ומדי פעם אני ככה מתעסק בזה.
אז כמו כל סוף רבעון יש ספירת מלאי במחסן שלנו, לא מחסן ענק אבל פריטים יקרים יחסית כבודדים ומנוהלים .
אז ניגשתי לאיפה שהוא היה, שאלתי משהו והוא התחיל לחפש.. בתוך תוכי צפיתי את זה, הוא התחיל להתכופף במדפים, ו…כן, כרע על הברכיים ספק לחפש ספק להיות במקום שכנראה הוא רוצה.
היינו רק שנינו אבל לא שכחתי שאנחנו במקום עבודה וזזתי צעד אחורה… שנהיה בטוחים.
ואכן, הוא דאג שנהיה בטוחים ופשוט זחל קדימה וכאילו מסתכל במדף. כשאין ספק אין ספק!
הוא על הריצפה רכון, פניו מול נעלי אדונו .. כנראה שזו תמצית הבדלי המעמדות, ואנחנו הרי בעבודה אז אמרתי בקול תקיף: ״אני צריך את הכל עד חמש!״ .״ברור״ הגיעה התשובה.
רק אזכיר, אני סטרייט, מעולם לא נגעתי בגבר וברור שגבר לא נגע בי אבל הזיקפה שהייתה לי זה משהו אחר.. כאילו כל אנרגיית הגוף מלמעלה ומלמטה התרכזה שם בצורת זיקפה שמתה להתפרץ.
לא מבין את זה…