פעם חשבתי על זה שבטוח אחד מאיתנו יהיה מפורסם ואז ימצאו תקיה אפורה ודהויה במחשב של אחד מאיתנו עם כל מכתבי אהבה שכתבתי לך או שרציתי לכתוב.
וזה ישפוך אור כל כך שונה על האישיות שלי.
ואני שוכבת מותשת והבזקי זיכרון של הרגע שאתה קושר אותי לכיסא ומטיח אותי, איתו על המיטה, מבט קשוח אחד אוהב, ליטוף, סטירה כמה שאהבתי לשנוא אותך כל כך הרבה שנים, הכל הופך נזיל.
אני מוטלת על המיטה וחושבת על כל פירורי אהבה שזרקת לי וליקטתי אותם.
גם לי יש מישהו, שמלקט את פירורי האהבה שאני משאירה לו וזה מספיק לו ואני מבינה שלפעמים יש מערכות יחסים שאין בהן שוויון או שהן צריכות להסתיים.
ואני נזכרת בשלל הממתקים שטרפתי בשנים האחרונות, נשלטים מוצהרים ועד שולטי אלפה שרק התחננו שאתן להם לטעום אותי.
וחיוך עולה על שפתותי כשאני נזכרת בנשלט שטירטרתי ברחבי עיר במרכז הארץ, כדי למצוא מתנה שקניתי לו.
וחשבתי שאיזה שולטת בזבוז אני, למען השם הייתי כל כך טובה בזה, שקצת הפחיד אותי כל העצומה והכח שהבנתי שיש בי.
לפעמים הייתי רוצה שתרגיש כמוני, רק כדי שתבין כמה אהבה שוטפת אותך.
התגעגעתי, אז כתבתי חצי מכתב אהבה 😊
