|
|
|
הוא חייך אלי ואסף אותי לזרועותיו, זכר אלפא כזה, שלקח אותי לשוטט ולפלרטט עם הגבולות שלי.
הוא התבונן לתוכי, הניח יד על הצוואר ונישק אותי. את היד השניה, הוא הניח לי על הישבן והצמיד אותי חזק ובוטח אליו.
ואני, זלגתי למקום אחר בטוח, נעים ומוכר שקצת התגעגעתי אליו.
כשנפרדנו, הוא חיבק אותי חזק, נתן לי נשיקה על המצח ולרגע הרגשתי הכי בטוחה ומוגנת בעולם!
רציתי לטבוע בין הידיים שלו, להרגיש את הגעגוע עמוק וחזק.
רציתי להתכרבל בתוכו עירומה, חשופה שיקח את כל השדים והפחדים.
הוא יודע להתמודד עם מי שאני, הוא יודע איך לקחת אותי יד ביד או בדרך אחרת לאן שאני צריכה להגיע.
רציתי שהמרחק יתקמט ושהוא יניח אצבע בוטחת על הלחי שלי וישטוף דמעה מתגלגלת.
כל כך הייתי צריכה ללכת לאיבוד אצלו קצת.
נשימה עמוקה כזאת, שלוקחת אותי לתהום הכי עמוקה שהייתי בה. ואני מנסה להכניס לשם דברים חיוביים וקצת אור ואופטימיות אבל החושך והאוויר והכל סוגר.
השבוע, זה שגורם לי לחייך, לקח אותי למסעדה וקונצרט בכנסיה.
הוא סיפר לי שאני יפה ושהוא כל כך אוהב להיות איתי ואני חשבתי לי בלב שאני באחת התקופות, שאני מרגישה הכי לא יפה, הכי דהויה והכי גירסא חיוורת למי שאני באמת ואיפה נמצאת מי שהוא מדבר עליה בכזאת התרגשות.
והוא התעקש להכניס שם מילים מתוקות ואוהבת וקצת התפוגגה לה,עננת הציניות שהתנחלה לה עמוק בתוך הלב שלי.
כשעמדנו במגרש החניה החשוך והריק, הוא הצמיד אותי לרכב החדיר לי אצבעות וגרם לי להשפריץ וזלוג על השמלה שלי ועל עצמי, הרגשתי שאולי בכל זאת אני אצליח למצוא את שאריות הצבע שעטפו אותי פעם.
הלוואי שמישהו היה אוהב אותי, כמו שהוא אוהב אותה. הוא הגיע אלי שבור וסדוק כי היא רצתה לסיים את הקשר. כזה שהחזיק את הראש שלו מעל המים בימים אפורים וצבעוניים יחד.
הוא קרא בין השורות שלי, שגם אני הייתי צריכה להפסיק קשר, 23 שנים שהייתי זקוקה למישהו וזה היה חייב להיפסק והוא הגיע עצוב כמו עץ בשלכת שיודע שהעלים שלו כבר לא יצמחו שוב.
ואני, אני גיליתי שהגוף שלי מתמוסס לתהומות הכאב והעצב והבנתי שאולי כבר אין לי יותר מדי זמן.
הבטחנו לתמוך ולחזק ולעבור את התקופה המחורבנת הזאת ביחד והוא סיפר לי עליה ועל איך הוא אוהב לראות אותה ישנה ושלווה ואיך הוא מכין לה מרק כשהיא חולה ושהוא הכי אוהב להיות איתה ביחד.
ואני שמחתי בשבילו ויותר בשבילה, כי אני יודעת כמה זה נדיר למצוא אהבה אמיתית.
והתאריך נדחה ונהיו יעדים חדשים והוא לגם כל טיפת אויר שהיא הסכימה לתת לו. ואני הייתי שם ללקט את הדמעות שלו, כשהוא הבין שזה אמיתי והם חייבים להיפרד, כי הוא הכי אוהב אותה ודואג לה בעולם והוא לא יכול להשתבץ בחיים שלה.
קצת יותר מחמש שעות טיסה מפרידות בנינו, הלוואי והייתי יכולה לערסל לבבות שבורים ועצובים של שני אנשים, שיש בניהם אהבה גדולה נדירה ומיוחדת.
אבל אולי הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה להגיד שלפעמים החיים זאת הרפתקאה אחת גדולה ולא צפויה ושאם מישהו היה אוהב אותי כמו שהוא אוהב אותך, הייתי מסמסת לו בוא עכשיו!
מאחת שיודעת, שהחיים נגמרים לא תמיד בזמן שרצינו.
תפתחי את העיניים ותתבונני לתוכי הוא אמר לי עם חיוך ונשיקה על המצח. לרגע קפאתי כי הטון, המגע, העיניים קצת בילבלו אותי אז המשכתי לעצום את העיניים ולהתמסר לכל מה שקרה שם.
הוא אחז את הגרון שלי, הידק את האחיזה ולחש לתוכי שוב את אותו המשפט, רק שהפעם הוא נישק אותי על הלחי.
פתחתי את העיניים קצת מופתעת, כי שום דבר לא הכין אותי לאלמנט שליטה מולו.
ואני, אני בכלל בניתי לי הרים של ידע איך שליטה צריכה להראות והיא בכלל רעה וכואבת ולא מתייחסת לצרכים ולרצונות שלי והחיוך שלו, הוא בכלל לא היה תואם סיטואציה, או תואם כאוס קטן שהתחולל בתוכי.
עיניים אלי ואל תסיטי את המבט ממני הוא לחש בדומיננטיות יתר והדביק לי נשיקה על השפתיים ורציתי להגיד לו שאני לא בנויה לזה, שהשארתי את הכל מאחור שיתן לי סקס טהור ונקי ולא נגיעות בדסמ, אבל אופן האחיזה שלו אותי, הדרך שבה הוא נגע, דיבר, החזיק.
ורציתי לשאול אותו איך הוא הבין את זה, אבל הייתי עסוקה בלגמור להשפריץ ולגנוח, הגוף שלך דורש את זה הוא ענה מבלי ששאלתי, היה לי ברור מהרגע הראשון שזה מה שעושה לך את זה והוא המשיך לנגן לי על הגוף תווים ששכחתי שאהבתי פעם, אבל בדרך אחרת, שונה, נעימה.
ואחרי שהכאוס התפוגג, חייכתי אליו מלב אל לב, נישקתי אותו רך ועמוק והוא שאל אם אני מסכימה לתת לו את הנייד שלי. אז אמרתי לו שהוא הזכיר לי נשכחות שאני לא פנויה לפלרטט איתן כרגע, אבל שאני מאמינה שעוד ניפגש בספונטניות.
התלבשתי, התכרבלתי בתוכו עוד קצת לספוג עוד געגוע חיוור לתוכי, נישקתי ויצאתי.
בחמש אחרי המלחמה, אני אקנה כרטיס טיסה, אשבץ אותם אחד אחד לתוך הלו"ז העמוס.
אתייחס לכל אחד מהם כמו הדבר הכי אהוב, עדין ויקר ערך שיש לי.
אגיע לחמול, לחבק, לרפא ולתת לכל אחד מהם את מה שאני יודעת שהוא צריך, כדי להתפרק ולהתרפק.
בחמש אחרי המלחמה המזדיינת והבלתי נגמרת הזאת, אני אהיה שם, חייכנית, רכה, עגולה, מכילה ואוהבת ואראה כמה התגעגעתי והייתי זקוקה לצרוך את כל עולם התוכן הווירטואלי והמציאותי שלי.
הלוואי שזה יקרה מהר✈️
הוא הביט לי לתוך העיניים ואמר שהוא התגעגע לחיוך שלי ולעיניים המבריקות שמגיעות איתו.
רציתי להגיד לו שהתגעגעתי לזין שלו ולמה שהוא גורם לי להרגיש, אבל הנחתי שזה יהרוס את הרגע הרומנטי, אז חייכתי חיוך מבוייש.
הוא חיבק אותי ועירסל אותי לתוכו ורציתי להגיד לו שהיום אני צריכה אותו עם עוד כמה, ככל שאני לא מרגישה טוב, כך אני צורכת סקס המוני שיזכיר לי שהגוף שלי יודע גם להנות.
אבל המגע שלו והרוך, שהגיע איתו, גרמו לי להתיישב עליו, לחבק אותו, לנשק אותו ולמצוץ לו את השפה התחתונה. אני אתן לו קצת ממני לבד ואחרי זה, אני כבר אדאג למה שאני צריכה. וכך קצת אינטימיות גניחות השפרצות ולחישות לתוך האוזן והוא שמר עלי בכל מה שקרה לי בהמשך היום הפרוע הזה.
רציתי לכתוב כאן על הגאנג בנג המטורף שהיה לי, זה שהגעתי אליו רעבה וחרמנית ונתתי לעצמי להיות זונה אמיתית.
כזה שהפסקתי לספור כמה זיינו אותי, כמה אני זיינתי וכמה אורגזמות חוויתי.
כזה שבין אחד לשני, הייתי כ"כ משוחררת צחקתי ונהניתי והם היו שם בחוויה איתי, חיבקו, נישקו, כיבדו
שעם אחד מהם היה קליק מטורף ובניגוד לכל מה שאיפשרתי בעבר, יצאנו אחרי זה לאכול במסעדה
ונתתי לו להכיר אותי קצת וכשהוא שאל אם הוא יכול לקחת אותי למסעדת בשרים ועניתי שאני צמחונית אז הוא הסתכל עלי במבט מופתע ושאל אותי בפליאה, ככ הרבה זרע בלעת היום, מה קשור צמחונית???
אז עניתי שזרע זה פרי וצחקנו מלא והיה ערב מושלם.
אז כתבתי לי כאן בראשי פרקים שאזכר ביום הזה פעם 😊
זה השתלט עלי, הייתי צריכה שיקחו אותי לקצה, יתנו לי לשהות שם בפחד מלא וישחררו אותי כשאני מבוהלת, מרוקנת ואסופה.
אבל לא הצלחתי למצוא תחליף לרוע טהור ולזה שיכול לטלטל כל פיסת טוהר.
שלחתי לזה שאני אוהבת שנוגע בי, שאני צריכה שהוא יקח ממני את עצמי היום.
שהוא יקשור אותי ורציתי להוסיף שהוא יטיח, יכאיב, יצליף, יחנוק, יזיין ויזרוק.
אבל ידעתי שמלבד לקשור, הוא לא מסוגל לתת לי את כל השאר.
הוא קשר ידיים ורגליים פלוס כיסוי עיניים וחיבק וליטף ושיגע לי את הדגדגן וירד וזיין והוא היה קשוח במידה הנכונה ואני נאבקתי בכל השדים שהתחוללו בתוכי ונתתי לו להיות שם איתי ובשבילי וכשכאב לי איגרפתי את הידיים ונאחזתי בכריות שהוא סידר לי, הוא ראה אותי משתנקת, הכניס את הידיים שלו לתוך הידיים הקפוצות שלי, פרש לי אותן וכירבל אותן בשלו ולחש לי שהוא שם והוא איתי ואני לא מתנתקת, פשוט נמצאת ויוצאת כשאני רוצה.
הסרתי את כיסוי העיניים, התבוננתי לתוכו, נתתי לו נשיקה עם מלא אהבה וכוונה ואמרתי שהספיק לי, אני צריכה עכשיו חיבוקים ונשיקות.
בילינו יחד בעיר הכי רומנטית בעולם, נצמדתי אליו וברחתי מכל מה שאני רגילה. והוא לקח לי את היד ומשך אותי ללילה מלא בחם, רוך ואהבה ואני התמסרתי והתמוגגתי ורק רציתי שהשעון ייעצר ושהוא יכבוש עוד פיסת תמימות מתוכי.
והסתכלתי על הגבר הזה, שאני כמהה אליו כל כך הרבה זמן, שמכיר את כל הסטיות והצרכים שלי, זה שתמיד יודע להגיד את המילה הנכונה, שנמצא בשמחה, בעצב ובכאב האינסופי שמתחולל בתוכי.
זה שיודע לאחוז אותי בחיבוק מלב אל לב ולגרום לי לדמיין שהכל יהיה טוב.
הוא החזיק וליטף וטעם ואני התמסרתי ונגעתי נישקתי חיבקתי.
וכל כך רציתי עוד מכל מה שהוא הצליח לחלץ ממני.
אוהבת אותך ומתגעגעת, הלוואי שנגנוב עוד כמה שעות בקרוב ❤️
