גם מתוקים הם סוג של נחמה

נשימה עמוקה כזאת, שלוקחת אותי לתהום הכי עמוקה שהייתי בה. ואני מנסה להכניס לשם דברים חיוביים וקצת אור ואופטימיות אבל החושך והאוויר והכל סוגר.

השבוע, זה שגורם לי לחייך, לקח אותי למסעדה וקונצרט בכנסיה.

הוא סיפר לי שאני יפה ושהוא כל כך אוהב להיות איתי ואני חשבתי לי בלב שאני באחת התקופות, שאני מרגישה הכי לא יפה, הכי דהויה והכי גירסא חיוורת למי שאני באמת ואיפה נמצאת מי שהוא מדבר עליה בכזאת התרגשות.

והוא התעקש להכניס שם מילים מתוקות ואוהבת וקצת התפוגגה לה,עננת הציניות שהתנחלה לה עמוק בתוך הלב שלי.

כשעמדנו במגרש החניה החשוך והריק, הוא הצמיד אותי לרכב החדיר לי אצבעות וגרם לי להשפריץ וזלוג על השמלה שלי ועל עצמי, הרגשתי שאולי בכל זאת אני  אצליח למצוא את שאריות הצבע שעטפו אותי פעם.