אני יודעת שהשבוע היו שני ארועים חשובים בחיים שלו, החזקתי את עצמי לא לשלוח הודעה, ידעתי שזה יכול לשטוף את הגמילה הנרקוטית שלי ממנו.
ומכיוון שזה העסיק אותי, הבליחו כל כך הרבה רגעים כמו הפעם הראשונה שחייכתי מולו, כמו הפעם ההיא שהוא שיחזר סצנה מדוייקת שגרמה לי להתנשף וכשהאויר סגר והכביד על הריאות שלי, פתחתי חלון מהר וגמעתי חמצן שימחוק את כל מה שהתחולל בתוכי.
הפעם ההיא שהוא הטיח אותי על המיטה, הפעם שהוא חנק אותי והרגשתי אותו פועם בתוכי. הפעם שהוא תלה אותי, הפעם שהוא ליקק לי טיפת דם שזלגה מהשפתיים האדומות שלי, אחרי סטירה שסדקה את התמימות, הפעם שהוא גרם לי לצרוח עד שהפכתי צרודה.
כמה רציתי להיגמל ממנו, אבל זה בלתי אפשרי כשאת צרכנית מכורה של, ביטחון סוטה בכאב מוכר...
ראיתי את כל תשומת הלב שניסת להסית, לא שכחתי, נגמלתי, אני בטוב, באמת בטוב.
מקווה שהצלחת🤞מגיע לך, לא אכנס לבדוק ואתה,
תן לי ללכת, אני כבר לא רוצה כאב מוכר 💔
אוהבת אותך תמיד 😊 שמור עלי מרחוק.
