תיאוריית השליטה

את. הסקרנית שרצתה להרגיש את העולם היפה שלי.

את פנית אליי ביום אהבה.

"אני מפחדת. אבל החלטתי שליום אהבה אהוב את עצמי. ואשחרר את השליטה"

צחקתי לעצמי. האם היא יודעת לאן נכנסת. דיברנו על הרגיל. על הגבולות. ביטחון תחושות.

"בטוחה שמוכנה לזה? אם כן, אצלך עוד 40 דקות. תחכי עירומה על הריצפה ליד הסלון"

עברו כמה דקות שבהן ראיתי אותך מקלידה ועוצרת ולא רושמת דבר. ובסוף "כן. חצי שעה פה"

חשבתי אם אתקלח אצלי ואבוא והחלטתי שלא.

באתי. הדלת לא נעולה. את עירומה על ארבע ליד הספה.

את עם עיניים עצומות כנראה מהרגע שנכנסתי. הבאתי איתי את הציוד. הראשון עלה הקולר. "את כלבה מעכשיו. תהנני להבנה". במקום להנן דיברת. טעות של מתחילה.

"פתחי פה. בלי להוציא הגה." הגג עלה. "עונש שדיברת ללא אישור" ואת מבינה את המיקום שנכנסת אליו. רצית להרגיש חסרת שליטה. אני אגרום לך להרגיש בוואקום.

כיסוי עיניים והדבר הבא קושר רגליים ויידים במקום.

"אל תזוזי. אני צריך להתארגן" נכנס להתקלח. נותן לה לאבד את עצמה בתחושה הזאת של החוסר אונים. יוצא עם מגבת. לוחש לה לאוזן "את כלבה טובה נכון?"

והפעם הוזזת את הראש קדימה אחורה. לא ניסית להוציא קול.

"את כלבה מיוחמת?". נושא רגיש שרצית שהשפיל אותך בו. שני ילדים קטנים אצל הבן זוג לשעבר. כמעט כל פעם בפגיעה ראשונה. 

"כלבה מיוחמת שצריכה את הגבר הגדול שישתמש בך" ואז החלק הכיפי התחיל באמת.

(המשיך את הסיפור של חמישי האחרון אם אראה שיש מתעניינים)

חשבתי לעצמי.

אולי כן יהיה אפשר למצוא פה נשים נשלטות שמעויינות בשיחה על העולם הזה שאנחנו כל כך אוהבים.

אז אם מחפשת אלפא מעניין. גם אם לא למשחקים והנאה אלא סתם לקשקש ולדבר מוזמנות בהחלט לפנות.

לבנתיים. אהנה מהבלוגים היפים שקורא פה והשיחות המעניינות שמתפתחות פה ושם.

אחלה שבוע

היום הייתה אצלי לסשן מישהי סקרנית. בין הפעמים הראשונות שלה בעולמנו המענג.

הקשבתי לרצונות שלה. הסברתי לה את החוקים שלי של המותר והאסור.

היא הייתה בהלם שלא הייתה טיפת מיניות מהצד שלי.

הסברתי לה שסשן לא חייב להיות מיני. ואצלי אישית..לוקח זמן.

ואז המשכתי לחנך בהסברים.

ירוקות זה לפעמים כיף לפעמים מתיש. יהיה מסקרן לגלות מה יצא מזה הפעם

אחרי קרוב לשלוש של רעש לפעמים השקט של אחרי די מדהים.

לילה מדהים לכם

אני די חדש לסצנה בארץ. אבל לא חדש בתחום.

קיבלתי היום הצעה מפתיעה מאישה בזוגיות.

היא נשואה באהבה לגבר אבל תמיד הייתה נשלטת אבל הבן זוג ונילי לחלוטין. ניסתה איתו כמה דברים אבל כשזה לא זה אז לא זה.

ביקשה ממנו לפתוח את היחסים לסשן בלבד ומניסיון העבר שלה איתי אני הראשון שעלה לה לראש.

מה אתם הייתם עושים?

מתחיל הרעב. עמוק בבטן. שלא משנה כמה אוכל הוא לא יתמלא. ולא משנה כמה אשתה הכל ינזל מבחוץ.

מתחיל הרעב. מנסה לעצור. מתחיל הרעב. זה לא יעזור.

היית אמורה לבצע את מה שאמרתי. סיכמנו את הגבולות. זאת לא פעם הראשונה. אבל את... את אוהב להילחם.

את אוהבת להרגיש את העוצמה שבי. את העוצמה שגורמת לך להיכנע. להישבר. להישבר בצורה הכי שלמה שאפשר.

אני מגיע אלייך. רואה שלא מחכה כמו שקבענו "לא היה לי מספיק זמן" את אומרת בחיוך ששובב ומתבייש בו זמנית.

"אז ככה זה יהיה היום אני מבין" מוריד את המעיל. את מורידה לי את החולצה המכופתרת. את אוהבת את הגוף שלי. לא הכי שרירי. לא הכי מפוסל. אבל את יודעת. את יודעת שהעוצמה האגורה בפנים גדולה מהר געש.

"אני באתי במצב רוח טוב היום. אני ארשה לך לבחור. עונש בפנים או עונש בחוץ."

ואת. כמו גורה קטנה שקיבלה פרס מסתכלת עליי עם העיניים המלאות שלך. יודעת שזה טריק. שאת לא בוחרת באמת. אלא אני, ושנינו יודעים את זה. ובחרת בכל זאת "בחוץ בבקשה" עם אותו החיוך השובב והביישן.

אני חייכתי. תופס מהקוקו חזק. מרים אותך. מצמיד לך את האוזן לפה שלי. לוחש "אני הולך לשחרר אותך כמו שלא עשינו עד היום" ואת. את רק נושמת בכבדות. מחכה להענישה שהולכת להגיע. שחיכית לה כל כך והיום היום את הולכת לקבל את מה שמגיע לך.

אם תרצו המשיך בסיפור (מבוסס על מקרה אמיתי)

ויכוח שתמיד היה לי עם עצמי כשמגיעה נשלטת חדשה. האם התהליך שאנחנו עוברים בשלבים של ההיכרות ואז בדיקת גבולות בסשן. זה חינוך או אילוף?

תמיד חשבתי על זה בתור אילוף. להגיד לה מה אוהב. מה אני רוצה. והיא מסבירה מדברת ואומרת מה לא. זה החינוך ביחסים.

השאלב שמגיעה לי תמיד. אם אני מועדד אותה לגדול ולהיבנות בצורה שאולי שונה ממה שתכננו בהתחלה. האם זה גם חינוך שלי. או פשוט הקבלה שלה שהיא יותר ממה שהיא רק חשבה בהתחלה.

מה אתם חושבים?

מדיון שראיתי בפורום החלטתי להוסיף את הנקודת מבט שלי לנושא.

בראטיות הן נשלטות. לא שולטת במסווה או מתחלפות. הן נשלטות. ולא סתם נשלטות. אלא נשלטות המתמסרות ביותר מניסוני האישי. אבל הנקודה היא שהן רוצות להיכנע כל פעם מחדש.

הן לא מוכנות להיכנע כי נכנעו בעבר. הן רוצות להיכבש כל פעם מחדש. הן מתנגדות כדי שתוכל להפעיל את מרב המאמצים בלהכניע אותן ואז יקבלו את הולאדיזציה שהן לא נכנעו סתם.

וברגע שהן נכבשות. ברגע שמגיעות לסאב ספייס. הן מתמסרות ברמה טוטאלית. כי הם יודעות שהרווחת את זה.

יצא לי כמה פעמים שהנשלטות שלי שאלו אותי איך ידעתי שאני שולט. שאני חלק מהעולם הזה.

אמרתי להן. שיש כאלה שגדלים לזה. כאלה שהתעניינו בתחום וסקרן אותם/ן ולאט לאט נכנסו לזה יותר ויותר.

אז זה לא המקרה אצלי. אני נולדתי אלפא מהרחם כנראה. סדיסטיות זה דבר לא חדש לי והרצון להעניש לשלוט לסמן לקבוע, למחוץ כל רצון שלך מולי. זה מה שאני.

וזה אצלי. ההבדל הקטן בין אלפא שגדל לבין אלפא שלא יודע דבר אחר