מנסה ומתנסה

היום סופסוף חזרתי להתאמן  (אם אפשר לקרוא לזה אימון בכלל). 

ריצה - אסור.  

הליכה - גם. 

בהוראות שקיבלתי היו 2 אפשרויות.  

בחרתי באחת מהן והיום התחלתי. 

15 דקות. וואוו באמת. 15 דקות. (סרקזם גדול). 

אבל זו התחלה. 

אשוב לשעות הרבות שלי. לקילומטרים הרבים. 

הכל עוד ישוב לקדמותו. 

ברור לי. 

אין אפשרות אחרת. 

לא יהיה טוב, אלא, יהיה עוד יותר טוב!

 יש בלוג של מחשבות מהריצה. בו אני מקנאה.

שייאללה כמה מחשבות היו לי בריצות. כמה תובנות. כמה החלטות וגם כמה שתיקות. ברצים אני מקנאה.