שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנסה ומתנסה

אני מנסה ומתנסה.
לא בטוחה שזה המקום שלי. יותר נכון, בטוחה שזה לא המקום שלי.
אני לא שולטת, גם לא ממש נשלטת - תלוי את מי שואלים.
מה אני עושה פה? באתי בעקבות חבר. יותר נכון, חשבתי שהוא חבר, אבל לומדים מהחיים כל החיים.
הבלוג - זה כי אני מהרהרת (לפעמים יותר מידי) ואולי תגובות יעזרו לי להבין, לעשות סדר במחשבות.
חשוב מאוד - אני לא מחפשת. רק כותבת.
לפני 5 שעות. 7 בספטמבר 2024 בשעה 18:04

א׳ - סקסבאדי הטוב שלי ואני שלו, כבר כמה שנים טובות. לא מאכזב אף פעם. טפו טפו טפו בלי עין הרע 🪬

מן קשר שכזה שברור לשנינו שהוא כזה ואיכשהו גם לא מתפתח באופן עצמוני. מעניין. אולי כי הגדרנו זאת מראש.  

א׳2 - חבר לשעבר, מזה עשור ואולי יותר. לא איכזב ואף להיפך, עד שאיכזב ובגדול. די וביי.

א׳3 - 7  שנים שלמות של שְׁלֵמוּת סקסית, חוויות מטורפות ומטריפות שאפשר היה לחוות רק איתו. ידעתי שהקשר יסתיים בנקודת זמן מסויימת ואכן כך היה. די וביי.

חברות התפלאו - איך ידעת? ידעתי. יודעת צדיקה נפש בהמתה. 

א׳4 - חבר טוב וסקס טוב עד שהתחיל עם חברה שלי. איככככ על שניהם מאותו הרגע. די ביי שלום ואל תבואו לי בחלום.

א׳5 - התגלה במקום העבודה והיה מגניב ומסעיר בשעתו עד שגיליתי שעוקב אחריי וגרם לי להרגיש לא בנוח.  ביי ודי!

איך שגלגל מסתובב, לאחרונה הוא הופיע בעבודה והפעם כמטופל. זכרתי לו דווקא חסד והייתי הכי מושיעה עבורו. צדיקה נו… הלב שלי לא נותן לי לשנוא או לנקום או להרע.  

א׳6 - הסתמן כמשהו טוב ואמיתי כמו שרציתי. הסתבר כסתם אחד שחבל לבזבז עליו מילים. אבל חייבת לו ״תודה״ על העמקת חוסר האמון במין הגברי. 

אז זהו. תם ונשלם מצעד א׳.

מלבד א׳ האחד והיחיד הראשון ברשימה, 

חייבת לדלג על אלפים ולהתמקד בשאר האלפבית.

 

 

לפני יום. 6 בספטמבר 2024 בשעה 14:12

הוא כתב לי:

איך בא לי על השפתיים שלך...

 

על איזה מהן הוא מדבר?

העליונות -

המחכות ומצפות, שיכנס אליהן עם הלשון החמה והרטובה שלו.

שיערוך בהן ריקוד לשונות סוער, טנגו של לשון בלשון.

ילקק את שפתיי מבחוץ, יפער אותן הבוערות, יחדיר את לשונו וילקק כל פינה בחיך. יערבל את עצמו עמוק בתוך הפה, יילחם עם לשוני שלי שתצוד אותו אי שם במעמקים.

או שמא

התחתונות -

המחכות ומצפות, שיכנס אליהן עם הלשון החמה והרטובה שלו.

שיערוך בהן ניסוי בבשר החי הנושם הלוהט והרוטט.

ילקק את פנים הירכיים בזו אחר זו, יבעיר את החלציים

יבעיר את שפתיי מבחוץ, יפער אותן הבוערות, יחדיר את לשונו וילקק כל פינה הבוערת מתשוקה. יערבל את עצמו עמוק במעמקים החמים והרטובים.

ישחק עם הנקודה הבוערת והזקופה הממתינה למגע.

ילקק, ינשוך ויעזוב

ילקק, ינשוך ויעזוב

עוד ועוד עד שלא אוכל לחכות עוד

יחזור לעליונות

ושוב לתחתונות

משחק של מעלה ומטה

והגוף שבאמצע יתענג ויתקמר

עד לרטט האדיר כשהמשחק יגמר

 

יקירי,

Read my lips

ובוא כבר,

בוא תלקק אותן.  לא חשוב הסדר.

השפתיים העליונות או השפתיים התחתונות, זה באמת לא משנה.

שתיהן אומרות את אותו הדבר.

שתיהן רוצות את אותו הדבר.

את הלשון שלך,

את הזין שלך,

אותך.

שתיהן יכולות כעת להשאיר שובל רטוב ועסיסי, כתמים לחים וריחניים שיכוונו את דרכך אליהן.

Read my lips

ובוא כבר,

השפתיים אמרו את דברן.

 

הפוסט הקודם הזכיר לי את שכתבתי לפני כ״כ הרבה שנים ונשאר רלוונטי ונכון תמיד.

לפני יום. 6 בספטמבר 2024 בשעה 11:12

תמה ההפסקה? 

או שזו הפסקה בהפסקה? 

לא יודעת. 

 

הימים  עברו

הימים אמרו

אופטימיות היא שם המשחק

 

מפה לשם ובחזרה, נסיון להתחלה חדשה. 

To make a long story short 

וברוך השם גם הקיצור יהיה ארוך

אז ככה:

כוסית יין 

ועוד אחת 

ועוד אחת 

הוא מנשק נהדר 

הלשון שלו התגלגלה בתוך פי 

קרב לשונות טעים התחולל 

ואז הוא ליקק פיטמה

זה מקפיץ אותי

מדליק אותי

מחרמן אותי

מרטיב אותי

משגע אותי

זה הרגע שנכנסתי למוד זיוני

(מוד סקסי זה מעולה אבל מוד זיוני זה כבר משהו אחר לגמרי)

לוחשת לו שהוא מנשק מהמם ואני מחכה להרגיש את הלשון שלו בין השפתיים התחתונות שלי.

 

ידה ידה ידה…

 

פתאום ככה בין לבין הוא אומר:

שומעת, אמרת קודם שאת אוהבת לשון למטה

אהממ אהממ אני לא ממש אוהב 😵

כל האימוג׳ים האפשריים של פליאה, סימני שאלה, מחשבה, אכזבה וכו׳ רצו לי בראש באותה שניה.

מה??????????? זה חוק ראשון אצלי ובל יעבור.

מה זה עכשיו?

מה אני עושה?

אבל אני כבר במוד זיוני פלוס פלוס

אנחנו שתויים קלילות, הראש טוב והגוף בוער

ובכלל אנחנו פה ליהנות

אז מתעלמת כרגע

הוא דווקא מפתיע ומתישהו יורד קצת

אבל קצת

ממש קצת

קצת קצת

ואני אוהבת הרבה

הרבה  

הרבה מאוד

מאוד!

 

מה עושים עכשיו?

הוא חמודי

הוא בראש שלי

הוא מגניב לאללה

מרגיש לי שמשהו טוב יכול להיות איתו

אבל הוא לא יורד

ואני רק ככה גומרת

לוותר?

על מה לוותר?

על הנסיון להעמיק את הקשר?

עליו?

על ירידה שגורמת לי להיות בעננים?

על אורגזמה טובה?

 

למה? למה? למה?

למה תמיד חייב להיות משהו שקוטע את הטוב?

למה?

 

 

 

 

לפני שבוע. 27 באוגוסט 2024 בשעה 4:41

שוב המוסיקה מופיעה לי בדיוק

בול

בול בפוני 

בול בזמן

בול מדויק 

בול

 

השחור והחזק מוכן על השולחן

המוסיקה מתנגנת 

המחשבות על היום (אוף)

ואז

&si=J8jsSb8Q--YMZTJ8">…יהיה בסדר…

אינעל דינאק העולם 

 

לפני שבוע. 26 באוגוסט 2024 בשעה 7:58

לא 

אני לא בוכה 

רק נכנס לי מחר לעיניים

  1. אוף
  2. אוף
  3. אוף
  4. אוף
  5. אוף
  6. אוף
  7. אוף
  8. אוף
  9. אוף
  10. אוף
  11. אוף
  12. אוף
  13. אוף
  14. אוף
  15. אוף
  16. אוף
  17. אוף
  18. אוף
  19. אוף
  20. אוף
  21. אוף
  22. אוף
  23. אוף
  24. אוף
  25. אוף
  26. אוף

 

 

 

לפני שבוע. 26 באוגוסט 2024 בשעה 3:38

אני כבר במשרד (למען האמת, די מזמן) 

הקפה מוכן

אפילו חשק לשתות אותו בחצר אין לי 

בחוץ דווקא נעים 

אבל אני כבר במשרד הממוזג

 

נכנסתי לקרוא קצת בבלוגים

להכנס לאווירה קצת אחרת 

להזיז את האין חשק הזה 

לא זז

לא צריך

מתחילה לספור שעות 

 

כרגע התחיל להתנגן השיר מה יהיה מחר

בלי קשר למילים ולכוונה שלהן

מה יהיה מחר? 

בהקשר שלי, באופן מילולי מדויק

מה יהיה מחר?

לפני שבוע. 25 באוגוסט 2024 בשעה 16:09

דאון - קוים לדמותו

 

השכמה - בלית ברירה  

נסיעה - כי אין דרך אחרת 

עבודה - מצב זמני 

חזרה - תמה ספירת השעות 

ארוחה - מזל שהכנתי  

שנצ - חלום 

שנצ - ניתוק 

שנצ - ריחוף 

שנצ - שלא ייגמר 

קפה קר - כי כן נגמר 

טלויזיה  - אין חשק

ספר - אין חשק

ריצה - אין חשק

הליכה - אין חשק 

חרמנות - אין חשק

מקלחת - נסיון להתעוררות  

סוף היום

מחר שוב

מחרתיים 

וכן הלאה וכולי

 

לא כייף  

 

 

 

 

 

לפני שבועיים. 24 באוגוסט 2024 בשעה 6:44

למה?

הבטחתי לעצמי לצפות רק בפרק אחד עם הקפה. 

יש לי מה לעשות היום. 

חייבת להתכונן לבאות. 

רק פרק אחד עם הקפה.  

טוב נו, נגמר הקפה. 

אופה בקטנה מאפה מותאם לי. 

מכינה עוד קפה. 

אני כבר בפרק הרביעי. 

למה?

 

 

לפני שבועיים. 23 באוגוסט 2024 בשעה 16:31

הדאון ממשיך 

משתדלת לפזר אותו כמה שאפשר

אז בבוקר מוקדם 

הליכה

כי הסטרס הרס לי את הריצה 

ואז טבילה בים 

וזה הכי כייף בעולם

ואז הפקרת הגוף לשמש

זה חם ונעים ומרגיע 

ושוב טבילה ושוב שמש 

וחוזר חלילה 

עד שהפנגו תם 

ואז מצאתי שוק שכונתי חמוד

בשיטוט הראשוני ראיתי דוכן פלאפל כזה של פעם 

הריח היה מטריף 

גם של המאפיות שם בסביבה 

למזלי הדאון לא החזיר אותי לפחמימות וגם לא לסיגריות 

ואז בית 

קצת בישולים 

שנצ קודש של שישי 

בא לי אפרול שפריץ 

אז ארגנתי אחד אבל לא מדויק 

זה מה יש 

חברה רצתה לקפוץ אליי 

אבל זה כבר טו מאץ׳ בשבילי

רוצה את הדאון שלי לבד 

רוצה אותו בשקט שלי 

לא בא לי לדבר עליו 

לא בא לי משפטי העצמה 

לא בא לי את כל ה״יהיה בסדר״, ״הכל לטובה״ למיניהם 

בא לי להתבוסס בדאון 

אני  אקום ממנו מתישהו 

לפני שבועיים. 22 באוגוסט 2024 בשעה 15:07

אני בסוג של דאון.
עצוב לי בנשמה ויש לי את הסיבה לכך.
אני מרפה קצת. מרשה לעצמי להיות בדאון.
אבל קשה לי עם זה. 
אז קבעתי איתו. 

תמיד אני מתרגשת, בזמן התיאום, בהמתנה, בהתארגנות, בנסיעה...
הפעם לא. 
פחדתי מחוסר ההתרגשות. לא ידעתי איך ארגיש. 
אבל אז הוא פתח את הדלת:
החיוך
ה'היי'
הנשיקה
החיבוק
המזמוז
הלחישה:
'תעשי בשבילי משהו'?

כל אלה הפכו אותי לגמרי. ריגש אותי לעמוד מולו, להיות איתו. הבטן פרפרה לי. 
הוא הגיש לי שקית קטנטנה ואטומה ליד.

מסקרן…

"פירגנת לי במידה", אמרתי, כשראיתי את המידה M. 
לבשתי על גופי את בגד-הגוף הראשון שלי.
בחיים לא לבשתי בגד כזה סקסי. 
הרבה בד לא היה שם. 
תחרה.
שני פתחים לשדיים.
פתח לכוס.
רצועות שמתלבשות על הישבן.
וווווואווווווו
הבטתי במראה וזה הקול שיצא ממני.
ואז יצאתי אליו, לאט... לאט... צעד ועוד אחד.
המבט בעיניים שלו...
ההמהום שיצא מפיו...

שכחתי מהדאון.
שכחתי מהכל.
הרפיתי.
נרפאתי לכמה שעות טובות.

ועכשיו הגיעו התמונות… וווווואווווווו