צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מבט חטוף דרך העיניים שלי.

זה גורם לי עצב רך הנהר תמיד זורם והגשר תמיד נשאר.
מי באהבה הוא גשר ומיהו הנהר?
לו אני הגשר כמה חבל שזרמת ממני הלאה אהוב יקר.
לו אני הנהר חבל שלא יכולתי להיצמד.
לפני 6 שנים. יום רביעי, 11 במרץ 2020 בשעה 12:07

 

למה זה מרגיש כמו פצע עמוק כואב ומלא מוגלה בשלבי החלמה. כשהעור נסגר והוא עדיין דק ורגיש ואולי כבר אפשר לגעת בו בעדינות. אבל אני לא רוצה את העדינות הזאת אני רוצה את הכאב שלך. ואת הכח שאתה מפעיל אותי איתו. אני רוצה אותך. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י