בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני לא יודעת

אני יודעת שזה הדבר הראשון שאתה שונא לשמוע ממני, אבל הפעם אני באמת לא יודעת
לפני 19 שנים. 28 באפריל 2005 בשעה 8:39

הוא דחף אותה לחדר ונעל אחריה
היא ניסתה לנתגד אבל כל מאמציה היו לשווא
הוא הפיל אותה על המיטה והתחיל בטכניקת קשירות מיומנת
היא התחילה לצרוח
הוא דחף לה את השוט לפה
לא הייתה לה ברירה אלא לשתוק
הוא הפשיט אותה בוולגריות אבל הייתה עדינות ואהבה בעיניו
הוא התסכל עליה בתאווה והתחיל לנשוך את כל גופה
זה דגדג וכאב לה בו זמנית
הוא רצה להכאיב לה
היא לא ידעה מה היא רוצה
הוא הוציא לה את השוט מהפה והחל להצליף בישבנה
היא סבלה
לו היה ברק בעיניים
העיניים שלה התחילו לדמוע
היא רצתה לצעוק לו "מספיק" אבל לא יצא שום קול מפיה
הוא הוציא מהמזוודה שלו את גלגל הכאב והחל לעבור אתו על יריכיה ושדיה
היא הבינה שאין לה ברירה, אלא לקבל את הכאב
היא עצמה את עיניה ודמיינה שהיא מתמסרת לאביר חלומותיה
זה עבד
הכאב הפך נעים, משכר, הביא אותה למקומות שבהם לא ביקרה
לאחר שהוא ראה שהיא נכנסת להיי מהכאב הדליק נר והחל לאט לאט לטפטף עליה שעווה רותחת
היא התפתלה וחיוך קטן החל להתפשט על פניה
הוא גם חייך
ליבה פעם בחוזקה
הוא יכל להרגיש את זה גם מרחוק
הוא התפשט, התיר אותה מהקשרים החזקים ועשה אתה אהבה עד אור הבוקר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י