בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רכוש שלו

הכל שייך לאדון
לפני 4 שנים. 11 באוקטובר 2020 בשעה 18:08

אחרי שלא התראינו כל כך הרבה זמן,
סוף סוף נפגשנו...
איך שהגעת וחיכיתי לך על 4 ערומה, 

ראיתי אותך והתקרבתי אליך כדי ללקק את הכפות רגליים של האדון שלי כמו שהוא אוהב וכמו שהוא ראוי. אחרי שסיימתי דרשת ממני להחליף מצעים למיטה.
וכבר מהמשפט הזה ומהדרישה הראשונה הזאת,
הכלבה מרגישה שכל הגוף שלי התעורר
כבר התחלתי להרטיב בלי שכמעט נגעת בי.
אחרי זה זיינת לי את התחת והיה לכלבה שלך כל כך כואב אדוני אבל גם מחרמן יותר מכל דבר אחר.
כמה חיכיתי להרגיש את הזין שלך בתוכי, 
כמה חיכיתי לכאב האינסופי הזה שלא נגמר אבל ההרגשה הכי טובה בעולם.
וככל שעבר הערב וזיינת אותי בלי רחמים הכלבה לא יכלה יותר ונשברה אדוני.
למרות שאין דבר שהכלבה יותר חיכתה לה מאשר להיות לידך ולשרת אותך היא לא עמדה בזה. כשזיינת לי את הגרון עמוק בפעם הראשונה שמישהו עשה לי את זה ירדו לי דמעות. ולמקות שראית שיורד לי דמעות המשכת לזיין אותי בגרון, ראיתי כמה אתה קשוח איתי והבנתי כמה אין לי יכולת או רצון להתנגד לך. 

ראיתי כמה בתאכזבת מהכלבה שלך שלא עמדה בזה ולא הצליחה לקבל את כל הכאב שנתת לה באהבה ורצון.
אחרי זה שנסעתי הביתה לא הפסקתי לחשוב אדוני איך אני יכולה בפעם הבאה לעמוד בזה,
לקבל את כל הצלפות שלך והנשיכות שלך באהבה
ולדעת שבאתי בשביל דבר אחד בלבד אדוני,
וזה לשרת אותך ואת הסיפוק שלך אדוני.
כל הדרך הכלבה התאכזבה מעצמה גם אדוני,
התאכזבת שלא סיפקה את האדון שלה כמו שצריך.

אז הכלבה מבקשת סליחה אדוני על ההתנהגות שלה ומקווה שתסלח לה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י