בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רכוש שלו

הכל שייך לאדון
לפני 4 שנים. 23 באוקטובר 2020 בשעה 11:39

כל הנסיעה אליך רק חשבתי על מה יהיה ביומיים האלה ועד כמה העונש שלי גדול.
שהגעתי עליך קיבלתי קצת הצלפות וקצת כאב         ושהייתי בטוחה שזהו כבר עברתי את הכאב הגדול
אמרת לי את המשפט שכלכך הפחיד וכלכך חרמן אותי באותו הזמן  " מחר את כבר תרגישי הכל"
חיכיתי לך שתחזור מהעבודה.
חיכיתי לך כמובן ערומה ועל 4.
קשרת לי את הידיים לקיר וכל כך התחרמנתי מלהיות ככה במיוחד שאני יודעת מה הולך להיות לי.
התחלת להצליף בי וזה כל כך כאב אדוני
ומהצלפה להצלפה היה יותר כואב ויותר מורגש.
הרגשתי מרגע לרגע כמה התחת שלי מחליף צבעים וכמה הוא נהיה יותר ויותר חם.
מדי פעם לפעם הכנסת לי אצבעות לכוס וראית כמה אני רטובה.
כל פעם שעשית את זה הרגשתי איך אני נהייתי רטובה יותר מפעם לפעם.
היו פעמים שהכנסת לי אצבעות ועמוק והצלפת בי ובכלל לא הרגשתי את הכאב מרוב החרמנות שהייתה לי.
בסוף אמרת לי נשאר דבר אחרון.
אני כבר לא יודעת מה עוד אפשר אחרי מה שעברתי
אמרת לי נשאר לסמן אותך.
הוצאת סכין וחרטת לי את האות שלך ועכשיו כל רגע ורגע אני חושבת על זה שאני מסומנת על ידך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י