לפני 4 שנים. 22 באוקטובר 2020 בשעה 19:42
יש בי עצב חולף, כמו משב של רוח קרה או מבטים שמצטלבים לרגע.
אני נזכר בכל הפעמים שהבטת בי עם כל העצב העצור שלי. מבט כל כך מלא ברגש שלא הצלחתי לפגוש אותו מרוב שפחדתי שהוא יעורר משהו גם אצלי. הדהדת את הרגשות שהייתי אמור להביע.
היה בך איזה רצון בלתי נשלט, לראות אותי בלי מגננות, ערום, עצוב, חסר אונים. לא הבאתי לך את זה וכעסת עליי והערכת אותי על כך בו-זמנית.
"אני אראה אותך בוכה" אמרת לי פעם. איזו מטרה מוזרה, חשבתי לעצמי.
אני יודע שרק רצית לראות שאני יכול להיות פגיע ושביר בדיוק כמוך לפעמים.
הלוואי שיכולתי לתת לך את זה, אבל העצב שלי, הוא שלי. כל מה שאני יכול לתת לך הוא עצב חולף.