נפגשתי איתה לפני הסוף. הייתי עצוב. סך הכל, היא בחורה טובה, חכמה והסקס מדהים. אבל לא הצלחתי להכניס אותה לעולם שלי ורציתי לסיים את זה לפני שיווצר ריחוק שרק יפגע בה.
היא שאלה אם זה היה סתם, אם שיקרתי, אם שיחקתי בכאילו, אם הוניתי אותה. לא הבנתי מאיפה זה הגיע, אבל עניתי לה שברור שלא, פשוט הבנתי שחסר לנו משהו ואני לא מצליח באמת להכניס אותה פנימה- היא בכתה
ואני? אני יצאתי דוש
*קשר אחר*
יצאנו שבוע. בהתחלה, היו לי הרבה מחשבות לגבי האם כדאי לי לצאת עם מישהי שעובדת איתי. היא התעקשה, אני מעריך את זה בבחורה ובסוף החלטתי שאנסה. לקראת סוף השבוע, כשכבר ידענו שאנחנו עומדים לשכב במפגש הבא, הבנתי שאני רוצה לסיים את זה. אז נפגשתי איתה לפני, אמרתי לה שאני רוצה לסיים את זה ושאני עושה את זה עכשיו בכוונה לפני ושאני מאוד מעריך אותה. משם זה התגלגל ל5 שיחות טלפון עד 2 בלילה בניסיון לשכנע אותי להמשיך, האשמות והתנהגות ידידותית בפנים ושונאת מאחורי הגב.
היא אף פעם לא קיבלה לא. אז היה קשה לה לקבל אותו, לא משנה באיזה צורה הוא הוצג.
ואני? אני יצאתי דוש.
