לפני 4 שנים. 18 במרץ 2020 בשעה 9:01
לפעמים, אני שונא לכתוב. זה מעניק למילים שלי צורה שאני לא יכול לשנות. מקבע אותם במקום להשאיר אותם בצורה האמורפית הראויה. מעניק להם, פה, עיניים ולשון. לא משנה כמה אשתדל, הם יצאו מעוותות, מפלצתיות וחסרות פרופורציה. להסתכל עליהן אחר-כך מעורר בי חלחלה, זה מה שחשבתי? ככה אני כותב? כמעט כמו שאמרת שאת מרגישה כשאת מסתכלת במראה.
לפעמים, אני מסתכל על מילים מפעם. לפעמים, אני מסתכל במראה. זה די פשוט להתבלבל.
