לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כותבת אותי ,

כותבת אותי שולחת את המילים שלי משחררת אותן והן הופכות עצמאיות , אולי הן ימצאו אותך אולי אתה דרכן תמצא אותי . לא מתכננת כלום לא מבטיחה מאומה אתה שם ?
בין לבין מתמסרת לאישה המתאימה
לפני חודש. 4 באוקטובר 2024 בשעה 19:08

במבט לאחור רובנו מרגישים שאנחנו מבינים טוב יותר את התמונה

חלקנו - יותר נכון אני, טועים ומקבלים שוב את אותה ההחלטה וזאת למרות שכל פעם מחדש - זה לא מצליח

 

איך קורה שהעבר שואב אותי, לועס אותי, ויורק אותי

ואני כמו במכונת זמן שאף אחד לא המציא מוצאת את עצמי חוזרת לזירת הפשע שוב ושוב ושוב

 

לאשת לוט אמרו לא להביט לאחור

וכולם יודעים איך זה נגמר איתה

 

לפני כמה שעות קראתי משפט מעליסה בארץ הפלאות:

 

אין טעם להביט לאתמול

כי הייתי אדם אחר....

 

איפפפפפ נתפס  לי הצוואר

 

 

לפני חודשיים. 12 בספטמבר 2024 בשעה 21:37

כל מה שחמישי היה בשבילי נגמר

כל מה שחשבתי שיביא איתו חמישי נגמר

כל ההתרגשות של חמישי איננה

הספק שהיה מהול בתקווה נעלם

ההתנהגויות שהיו כמו על טייס אוטומטי, כאילו טקס פגני שניהלו אותי שגרמו לי לא לקבוע כלום ושום דבר לחמישי רק בשביל 

האולי

כל אלו התפוגגו, נמוגו אינם

 

חווה את התובנה לצד ההבנה לצד התסכול לצד השחרור

מתחילה להבין ש :

ההתמכרות היא הכלא היחידי שאפשר לפתוח רק מבפנים

לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 10:27

כל מה שאני מדמיינת זה אותה פשוט מרימה את החצאית שלה מסיטה את התחתון נשענת לאחור על כורסא עמוקה

אני לא מכירה אותה

כמה משפטים שהוחלפו במקום העבודה... לא מכירה אותה.. כבר אמרתי

השיח היה מעט לא נעים, היה בה משהו חסר סבלנות

היא מדברת ואני לא מפסיקה לנסות לדמיין האם היא חלקה /מעוצבת האם הדגדגן שלה גלוי או חבוי

היא לובשת חצאית מעטפת שקצת צמודה מידי אולי בגלל שהיא מעט קטנה עליה

ואני מתה על זה שלא אכפת לה

ובא לי שלא יהיה אכפת לה כשהיא תגיד לי בדיוק איפה ואיך ללקק לה

ואפילו לא תסתכל עלי

יש בה משהו שצועק - מגיע לי !!!!

לא יודעת אם היא תגיע שוב, הדגדגן שלי פועם חזק, הכיווצים קורים מעצמם


חדר, מיטה, מזגן, היא על המיטה ואני עושה כל מה שהיא צריכה

זה מה שבא לי

 

 

לפני 3 חודשים. 3 באוגוסט 2024 בשעה 14:38

כמה אני רוצה לעשות מעשה

בלי חישובים ובלי מחשבה ובעיקר בלי פחד מההשתלשלות

 

מה כבר יכול להתרחש?

במיוחד כשמרגישה שאני בתחתית,  אני שומעת כל פעם נקישה מתחתית החבית

חגה בנבכי המחשבות שלי והרצונות שלי שלא מרפות ולא משנות את עוצמתן

 

כל מה שעולה בדעתי תקופה ארוכה, מנבא הרס סביבתי, ואישי שלי כמו לשרוף את כל הגשרים ולהבין שלעולם לא אקבל את מה שאני באמת רוצה

נמאס לי לפחד, לקרטע רק מהחשש שזה יחזור אלי כמו בומרנג

לא מדובר בנקמה

מדובר בצדק

לעשות את הדברים שאני כל כך רוצה וצריכה כדי לפסיק להרגיש שקופה

יותר מידי פעמים אני נשאבת למעגל הרסני של ריצוי וויתור עצמי, תוך הבנה של זה שעומד מולי לא משנה מי הוא יהיה

 

ואז נתקלתי בביטוי - תיבת פנדורה

שמתאר חשיפה של של שרשרת התרחשויות ומורכבויות שעדיף היה להתעלם מהם

מעין ביטוי של מציאות הרת אסון שתבוא באם "יגעו" בתכנים מסויימים

 

מה שלא מדברים עליו זה שבתחתית התיבה של פנדורה - נמצאת התקווה

 

וואלה

מתאים לי תקווה

 

 

לפני 4 חודשים. 14 ביולי 2024 בשעה 16:23

בעיני,כל אישה ולא משנה אם היא שעירה חלקה גדולה או קטנה

ראויה  לליקוק

מי שתשכב ככה מולי ותצפה ללשון שלי שתלקק אותה תכבה אותי מהר מאוד

 

אני אוהבת את הרעב

את התחושה הזו של מגיע לי

כאילו והיא אומרת : אני צריכה את זה

הכוס שלי ראוי

 

ששפת הגוף שלה לא תדמה ריצה לגמירה אלא תשקף ניצול של כל החושים

בכל מילימטר בין הרגליים שלה

שהיא תאונן, תשפשף, תגנח תנשום ותנשוף

שלא תהיה עסוקה בכמה זמן זה לוקח לה

שתהיה הוויה שגם אם היא גומרת הכול יכול ברגע להתחיל שוב מהתחלה

בטוח יש נשים כאלו

 

מצרפת לכם סרטון

 

https://xhamster.com/videos/i-want-to-lick-all-xh6yYYl

 

 

לפני 4 חודשים. 3 ביולי 2024 בשעה 5:11

תחושה של דופק 

רעש חרישי שנשמע כשאני פוסעת לשירותים כשממש הרגע התעוררתי מבלי לקשר בין הרטיבות למה שכנראה התרחש בי בזמן שישנתי

ואז רסיסים של הבלחות מהחוסר בעכבות שמתרחש אצלי במחשבות וכפי הנראה מתקיים גם בזמן שאני ישנה.

 

עוד מעט אצא לעולם, אפגוש אנשים חלקם אקראיים, חלקם חושבים שמכירים אותי

 

ואף אחד לא יעלה על דעתו או יבין את המרחק אליו אני מפליגה שם מצוי העונג העצום

לפני 4 חודשים. 28 ביוני 2024 בשעה 19:29

שברתי את כל השיאים

 

בחיים אני לא אסכים יותר 

ככה אמרתי כשיצא בפעם האחרונה

איזה החלטית

איזה ודאות

עכשיו הוא ילמד

שאיתי זה לא יעבוד

 

ואז 

 

משום מקום הטלפון מצלצל והשם שלו על הצג

ואני 

חסרת החלטיות

אפס ודאות

רצה בבית להדליק את הדוד כדי שאספיק להתקלח

לא מצליחה להסדיר נשימה

אין לי רוק בפה

כי כנראה כל הרטיבות שינתה את המיקום ועברה מהפה אל בין הרגלים עד כדי שאני שומעת את רעש שלה שניה לפני שנכנסתי למקלחת

 

מתארגנת

רק כדי לקבל הודעה בואטס

שומעת ?

 

לא הסתדר

 

אז מי למד מה ?????

 

 

 

 

 

לפני 5 חודשים. 11 ביוני 2024 בשעה 6:21

בלי למהר לשום מקום

להביט

לאונן

לדמיין אגן כזה בדיוק מול הפנים שלי

 

https://xhamster.com/videos/brazilian-lesbians-5-xh76utG

 

 

לפני 5 חודשים. 2 ביוני 2024 בשעה 6:12

כן אני יודעת מילותיי לא יחדשו

לפעמים להקיא את המילים נעשה בידיעה מוחלטת שמה שהיה הוא שיהיה

 

כל כך הרבה פניות מכרטיסים ריקים

כל כך הרבה פניות מפרופילים תפוסים/נשואים/בזוגיות/בקשר פתוח למרות שמבהירה שאני לא מעוניינת

 

המשפט השבלוני :"תשאלי אני אענה"

 

לא רוצה לשאול

אתם קוראים אותי וחושבים שהפרופיל שלי מתאים לכם

ומרהיבים עוז וחוצפה להציע היכרות מתוך עמימות, אפס שקיפות, ושמירה על האנונימיות שלכם

 

גם אני שומרת על האנונימיות שלי

 

אז כנראה שפניות כאלו לא יתרוממו לפחות לא מצידי

גם מתוך לקיחה בחשבון שאולי אני מפספסת

 

אני מייחלת לגבר בטוח בעצמו, שמתאר את מידותיו באופן שיבחר כדי שאוכל גם אני ליהנות מהזכות לבחור לנסות להכיר אותו

 

אני מבינה שזה לא יעצור את הפניות העלומות

אני לא נאיבית

אבל וואללה

אולי מישהו יפנים

 

 

 

 

 

לפני 5 חודשים. 27 במאי 2024 בשעה 18:08

לאחרונה מצאתי דרך מפותלת דרך המחשבות שלי להגיע לרמת גירוי ששוברת את כל השיאים שהכרתי

רמת גירוי מתמשכת שלא יודעת שובע

וכנראה גם לא גבולות

 

וכשגבול מבליח הדופק מואץ

ואני כמו מרחפת מביטה מלמעלה וחוזה ב פלא הזה שיזכה אותי בפורקן עצום מטלטל פיזי ומנטאלי

 

היתרון הוא שאני מגיעה לשם בלי להיות תלויה באף אחד גם לא בו

 

החיסרון הוא שהמחשבות הללו פוצעות ככל שהן בעוצמתן לא ניתנות לריסון, ובסופה של כל מחשבה כזו ממתינה במוחי הקודח

מחשבה חדשה מטלטלת אף יותר מקודמתה

 

יושבת בוהה במסך רוצה לכתוב ומפחדת שלא יענה

 

מדמיינת את הדיאלוג :

 

מגיע לך פרס מדמיינת שהוא כותב

עמדת יפה בביקור האחרון שלי (מוזמנים להשלים בפוסטים קודמים)

לא חשבתי שתעמדי בזה

אבל רצית לראות אותי וככה זה כדי לקבל צריך לתת

 

ברגעים אני משחזרת את הקולות שלו..ושלה

זו שהוא הביא לפגישה שלנו

ואנחות  העונג שלה, שפלשו למחשבות שלי כשאני מול שניהם על הפינה של הספה נעה לאט עם הגב אליהם  כי ככה הוא ביקש

וכי באמת חשבתי שאם הוא יהיה מרוצה, אני אוכל לגעת בו להרגיש אותו

ואז האנחות שלה התחלפו בקולות שלא השאירו מקום לספק

שניהם גמרו

והרעש של הדלת שנסגרה

 

אני במרכז בסופש הקרוב הוא יכתוב

עדיין רוצה שאבוא ??

 

כן

הקלדתי בלי לחשוב

 

דקות שהן נצח מבלי שהוא מקליד ואז:

 

כתובת טלגרם שאני לא מכירה

 

ומשפט אחד שהביא אותי לגמירה מרטיטה, שאחריה לא ניתן היה להסדיר את הנשימה :

 

תשכנעי אותה לבוא גם

ותראי אותי