לאחרונה מצאתי דרך מפותלת דרך המחשבות שלי להגיע לרמת גירוי ששוברת את כל השיאים שהכרתי
רמת גירוי מתמשכת שלא יודעת שובע
וכנראה גם לא גבולות
וכשגבול מבליח הדופק מואץ
ואני כמו מרחפת מביטה מלמעלה וחוזה ב פלא הזה שיזכה אותי בפורקן עצום מטלטל פיזי ומנטאלי
היתרון הוא שאני מגיעה לשם בלי להיות תלויה באף אחד גם לא בו
החיסרון הוא שהמחשבות הללו פוצעות ככל שהן בעוצמתן לא ניתנות לריסון, ובסופה של כל מחשבה כזו ממתינה במוחי הקודח
מחשבה חדשה מטלטלת אף יותר מקודמתה
יושבת בוהה במסך רוצה לכתוב ומפחדת שלא יענה
מדמיינת את הדיאלוג :
מגיע לך פרס מדמיינת שהוא כותב
עמדת יפה בביקור האחרון שלי (מוזמנים להשלים בפוסטים קודמים)
לא חשבתי שתעמדי בזה
אבל רצית לראות אותי וככה זה כדי לקבל צריך לתת
ברגעים אני משחזרת את הקולות שלו..ושלה
זו שהוא הביא לפגישה שלנו
ואנחות העונג שלה, שפלשו למחשבות שלי כשאני מול שניהם על הפינה של הספה נעה לאט עם הגב אליהם כי ככה הוא ביקש
וכי באמת חשבתי שאם הוא יהיה מרוצה, אני אוכל לגעת בו להרגיש אותו
ואז האנחות שלה התחלפו בקולות שלא השאירו מקום לספק
שניהם גמרו
והרעש של הדלת שנסגרה
אני במרכז בסופש הקרוב הוא יכתוב
עדיין רוצה שאבוא ??
כן
הקלדתי בלי לחשוב
דקות שהן נצח מבלי שהוא מקליד ואז:
כתובת טלגרם שאני לא מכירה
ומשפט אחד שהביא אותי לגמירה מרטיטה, שאחריה לא ניתן היה להסדיר את הנשימה :
תשכנעי אותה לבוא גם
ותראי אותי