כותבת אותי ,

עד לא מזמן המילה שליוותה כל שיח תחת כל עץ רענן היתה : לזרום

זורמת

זורם

לזרום

אני לא אני לא נחל, ולא אהיה לאף אחד ימים

לאחרונה, יש טוויסט שזו אותה הגברת בשינוי אדרת

ואם להיות כנה זה לא משהו חדש, יותר שחזור של הניינטיז כזה

ספונטנית

מי החליט שזו תכונה או התנהגות חיובית

אצלי ספונטני מתכתב עם מושגים כמו חוסר מחשבה

חוסר רצינות

זמני

לא מתחייב

פתאום בכל שיחה מקרית, איכשהו עולה השאלה: תגידי כמה את ספונטנית?

התשובה- לא ספונטנית, נטולת כל יכולת רצון או אפשרות לספונטניות

אני צריכה לתכנן, לדעת מה יקרה, גם אם זה לא יהיה בדיוק צריך שיהיה ליד

ואם זה אומר שאני כבדה, מבאסת, משביתת שמחות

SO BE IT

יידע כל מי שבוחר לגשש למולי, להתקרב אלי, להכיר אותי

לא אני לא ספונטנית ובעיני זו תכונה מופלאה

אני נותנת מקום מראש לכל מה שאני חושבת שרוצה שיהיה בחיי ובטח לכל מי..

ואני לא מרגישה מופסדת

אם כבר הריגושים שאני מזמנת לחיי מקבלים מקום וזמן של כבוד

אין בי רצון או צורך להסביר להתנצל או לגמגם למה לא מתאים לי אחרי כלום זמן להיות ספונטנית ולזרום

ולמי שתהה

המסע שלי מרתק, מתוכנן ומפתיע בו זמנית

ועד כמה שנשמע אוקסימורון לא צפוי

כי אנשים עושים תוכניות ו... אתם מכירים את ההמשך

כי אני צריכה סדר בבלאגן

ושיטה באנדרלומוסיה

אני בבטן שלי עמוק פנימה לא קונפורמיסטית בהגדרה ואם אני לא אתכנן אני אשאר במעגל אינסופי שלעולם לא אצליח לפרוץ אותו

אמר חנוך לוין

אומרים שהשמש שלנו מסתובבת סביב צירה

איפה הציר שלי?

להסתובב זה דבר נורא

דרוש: ציר