כותבת אותי ,

עוד לא יצאתי ואני רוצה לחזור

יש ימים שאין להם הסבר

אין סיבה

אין רציונאל

אני זקוקה ליום שלם של אוננות לא נגמרת עם השהייה של גמירה מוחלטת

להיות ערומה

לתת לדמיון הלא נגמר שלי לחוות את כל הדברים שגם בזמן שאני חושבת אותם אני מובכת ברמות שגורמות לי להתחמק מהמראה בבית

אני מגיעה למחוזות שלא רבים יצליחו לנטרל את השיפוטיות שיש בכל אחד מאיתנו

גם אם אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו הכי ליברלים ולא שיפוטים

אני זקוקה ליום שלם לפחות

לגעת בעצמי

ללחוש בקול את כל מה שאני מייחלת אליו

את כל הדברים שאני מוכנה לעשות כדי להרגיש את התחושה שמרימה אותי לסיור חוץ גופי

אני לא מצליחה להשתחרר ממה יגידו אם ידעו

ואני מתבאסת שהסיכוי שאוכל אי פעם לחיות את חיי תוך מימוש של פסגת החלומות שלי הוא קטן כל כך

אף פעם לא הייתי כמו כולם

אני כל כך מאחרת עכשיו ומהיכרותי עם עצמי גמירה זה משהו שייקח לי המון זמן

מה שאומר שאני אצא ליומי מבלי שבאתי על סיפוקי

עם רעב שמכאיב פיזית

וזה לא פייר

לא פייר