כותבת אותי ,

כאב

בדרך כלל אני מזהה אותו כשהוא ישיר

אפילו למדתי לנהל איתו דיאלוג

לכבד אותו

להבין מה התפקיד שלו וכמה הוא נחוץ כדי להרגיש

אבל

לפעמים הוא מעגלי

כזה שמגיע מהמקום שלא ציפיתי

כזה שמגיע בכסות של משהו שיש בו תקוה

מעולמות אחרים

זה מתחיל קטן

אי אפשר לזהות אותו וכשאי אפשר לזהות אותו אז אין מגננות

מצד אחד להיות ללא מגננות זה מרגש ופותח דלת לכל כך הרבה דברים

רק שאז ...

זה כואב

וזה תופס אותי לא מוכנה

כמה אני שונאת לא להיות מוכנה