כל הרשת מוצפת באינסוף בקשות סליחה וצדקנות עלובה
אני בזה לסליחה ולעולם לא מצפה לה בעיני היא כקליפת השום ויש לה אפס אותנטיות
אנשים שמדקלמים טקסטים, ופתגמים של פסיכולוגיה בשקל
מספרים לנו שאם רק נבקש סליחה הכול יסתדר
נרגיש הקלה
נרגיש אושר
הכול יהפוך אפשרי
סליחה מגיעה עם סוג של התוודות פתטית שלעניות דעתי הלא קובעת בעצם משרתת את מבקש הסליחה ולא ההיפך
שהרי לרוב בקשת הסליחה לפחות לפי המטיפים נועדה לשחרר אותנו מהמועקה מהאשמה
רק שוכחים לספר לנו שאנחנו מבקשים סליחה ממקום של תסכול חוסר אונים ומחרטה לא על המעשה אלא על התוצאה
אני באופן אישי מעריכה עשרות מונים את האפשרות שלא יהיה צורך בסליחה
המעשה או התסכול ישיגו את ההבנה של מה השתבש ואז אולי תיוולד האפשרות להרפות באמת.
ואם את/ב מוצא/ת את עצמכם שוב ושוב מבקשים סליחה או שאתם עצמכם מתבקשים לסלוח לאותו אחד/ת על אותם המעשים
פשוט תמשיכו הלאה.
לא צריך יום בשנה כדי לעשות בדק בית
הפוך
כל בוקר מחדש תעשו הערכת מצב אותנטית של הנפש שלכם ותנסו להבין אם אתם במקום שנכון לכם
עבורי זה הרבה יותר פרודוקטיבי ומאפשר את הצוהר הקטן הזה שדרכו יעבור יום אחד זה שאציע לו להיכנס
מהדלת הראשית לליבי
