כותבת אותי ,

קפוצה , עומדת על המשמר , נחרדת מלהרפות וזה כל כך מעייף, 

ואין שום דבר ואף אחד שיכול לשכנע אותי 

שיכול להרגיע אותי

שיכול להבטיח לי

שאם אשחרר

התהום שתחתיי והואקום שאליו אשאב לא נמצאים רק בראש שלי

היום שלי מתחבר אל תוך הלילה שכמו מזרים לי אוויר לנשימה שתמיד עם עלות השחר הופכת שוב להיות כבדה. 

לפעמים בא לי לבקש מרופא מרשם עם המינון המדויק לי כל כך שלך כדי גם אם לרגעים מתוקים אהיה כמו כולם. 

כי הלב שלי רוצה לנוח

ומגיע לו לשמוח