לאחרונה הוא בסביבה, כל כך מוכר במקום שתמיד היה שלו שתמיד שמור לו
וזה מרגיש הכי טבעי בעולם להביט בו כשהוא ישן
שוב השיחות שכל כך התגעגעתי אליהן, שעות של התכתבויות, שבסופן שיחת טלפון שלא נגמרת
משהו בו הכי מרגיש נכון, כל מה שזכרתי מעולמנו הישן כשהא בדיוק אותו אחד אבל חדש
ואני שוב חלק מחייו בדרך שהוא מתווה
שומרת על הגבולות נזהרת לא לחצות אותם, מרגישה על עננים להינות מזה שהוא בראש שלי
וגם פה מולי
הוא לא אומר מה אסור ומה מותר אני פשוט יודעת, כי הוא זורם לי בדם ומשתלב בקצב הנשימות שלי
יום אחד פתאום הוא יילך בלי שאדע מה גרם לזה
וזה יהיה כאב ישן אבל חדש
זה יכאב בעצמות
אבל בינתיים הוא כאן, גבר ישן חדש
שמכיר בי הכול וגורם לי לאהוב את הבלאגן שהוא מייצר לי את התחושה המוכרת של אוויר שלא נכנס אבל מהסיבות הטובות
והמילים המלטפות שלו שכל כך הרבה זמן לא היו ושוב נותנות FIGHT ראוי לזרועות החזקות שלו כשהוא עוטף את כולי עד שכואב
כואב שמח
שרק הוא גורם לי להכיל
כאב של הגבר הישן חדש הזה
