נמאס לי לנסות להגדיר את מה שאני מרגישה
נמאס לי לתרץ לעצמי
מסתבר שאני מבינה מהר כשמסבירים לי לאט
יודעת הכול - אנשים טובים שמנסים לנער אותי להציל אותי מעצמי לא מבינים דבר אחד
הלב שלי רוצה
הרגש עצום
וכנראה שהרגש העוצמתי הזה מנטרל כל ניסיון לעצור את השייכות הזו שממגנטת אותי אליו שוב ושוב ושוב
אני רוצה להרגיש שאני איתו שלו
כואב לי כל פעם שהוא מתרחק
ולא רק מרחק פיזי
אני נעה ונדה על קרקע רעועה שהאיזון בה לא קיים
וכל מה שמפיג את הכאב זו האפשרות שעוד פעם אראה אותו
שום דבר אחר לא יפתור את הפלונטר הזה של לב שרוצה את זה שבא והולך
אם אין לך חיבוק בשבילי אני מוותרת על החגיגה
כבר שבוע וחצי לא ראיתי אותך
אתה לא רציני, אתה נעלם לי כל פעם
כבר התרגלתי אני כמעט אדישה
אתה בא והולך
אתה לא נשאר
ואי אפשר לקבוע איתך שום דבר
אתה בא והולך
אתה לא נשאר
אם אתה לא חבר אל תבוא יותר
אם אין לך חיבוק בשבילי אני מוותרת על ההצגה
כבר יבשו דמעותי כבר כמעט נרגעתי
אתה לא אמיתי, אתה לא בשבילי
עוד לילה חיכיתי לך לשווא
אתה בא והולך...
אם אין לך חיבוק בשבילי אני מוותרת על החגיגה
כבר שבוע וחצי לא ראיתי אותך