לנהל אותי בלי לעשות כלום
לראות אותו מקליד......
לשבת מול הנייד לא לנשום, לחכות, להמתין
המסך כבה
אני במיידי נוגעת בו (במסך)
מקליד......
נראה לא מזמן כתוב שם
המחשבות משתוללות בי, אני לא נושמת, לא מרגישה רוק בפה
זה כמה חודשים שהוא בחיים שלי שוב
מפעיל אותי במבט, במילה
מסתובב בתוך הבית שלי, במיטה שלי, בתוך הנשמה שלי
כבשלו
מהלך בי קסמים, גורם לי לשכב ערה לידו בלילות שלנו יחד
והוא אפילו לא מנסה
רגעים בהם אני מטושטשת ומוצאת עצמי רוקדת איתו באמצע הסלון
שיר ועוד שיר
והידיים הגדולות שלו עוטפות אותי
והעיניים הבוחנות שלו מלטפות אותי
וכמה הוא יפה
הוא הולך
והוא חוזר
בינתיים
ובמגירות של החוויות שלי איתו עומדת להיכנס אחת חדשה
אני מתרגשת
אני מובכת
אני רוצה להגיד שאולי אני לא אצליח
אבל יודעת שאיתו הכול אני יכולה
זה יכאב ממש אבל אם הוא פתאום יילך
אבל יותר כואב לוותר על תחושת החיות הזו שהוא מפיח בי
הנה... הוא כתב
שורה אחת
ופתאום אני שקופה חשופה מרגישה שהוא רואה הכול יודע הכול
פאק
איך הוא יודע
מה אני צריכה
איך הוא מצליח
רק הוא יכול