כותבת אותי ,

שבשבוע שעבר בדיוק בנקודת הזמן הזו הייתי בשיא של האושר

כמו בבריכת חלב ודבש

מלקקת צוף

אתמול כתבתי שזה לא היום שלי

חיכיתי שהוא ייגמר

רק בשביל לגלות

שהשישבת הזה

יכאיב לי

בעצמות

זה המחיר של אנשים כמוני שחיים בדרמה

רכבת הרים שלא עוצרת

אין תחנת יציאה

אולי הצד החיובי הוא שרכבות הרים הן

פעם למטה , פעם למעלה

התעוררתי היום אחרי שפשוט שקעתי לשינה רק כי הייתי מותשת

והיה חשוך

נשבעת

הרגשתי שהוא לידי

שמעתי את הנשימות

הסבתי את הראש ימינה 

הוא לא היה

והפטמות שלי היו זקורות

והיד נשלחה אל בין הרגלים

האגן התחיל לזוז

מעלה, מטה תנועות מעגליות רכות

ושמעתי עצמי אומרת את השם שלו שוב ושוב ושוב

עד שזה בא

תחזור....