טיימינג IS EVERYTHING
היו לי סוף סוף כמה ימים להיות בבית
ידעתי בדיוק מה התוכנית
אוננות זה לא משהו של מה בכך
זה מושקע , זה משתנה, זה בלופ של מהר ולאט
וזה אומר שלפחות שני ויברטורים חייבים להיות בכוננות
כשהאחד עושה בי אושר השני - מוטען
וחוזר חלילה
הרבה חוזר.....
להגיע כמעט לשיא ולסגת
בתור אחת ששונאת פשוט מתעבת כל מה שקשור לחדר כושר
משוכנעת ששום מכשיר שם לא היה מביא אותי להזעה כל כך מסיבית, שיער שלמביט מהצד נדמה יהיה שהרגע חפפתי
אני סוגרת כל אמצעי תקשורת אלי
מתמקדת רק בזרמים, בבטן שמתהפכת, ברטיבות שמתגברת, בדופק בין הרגלים
המחשבות הולכות למקומות בהם אין גבולות
אני לא צריכה לאכול אני לא צריכה לשתות, אני לא קמה לשירותים
ממוקדת
עד למפץ
הרגע הזה שבו אני שומעת פעמונים בתוך הראש
ואני בטוחה שאני פשוט עומדת לאבד את ההכרה
הכי קרוב למה שהרגשתי בפעמים בהם הייתי בהרדמה מלאה שניה לפני ששקעתי
רק שאני ערה
חיכיתי לימים האלו
התכוננתי
התמקמתי
ו...
אחד הויברטורים פשוט שבק חיים
(לדעתי הוא פשוט התאבד 😄
ואנחנו בחג, ואז שישבת, ומחר ומחרותיים חול המועד ושוב חג ושוב שישבת
מה שאומר שנתקעתי
ולא בדרך בה לפחות הייתי מפיקה מזה את אותו המוטיב :)
הגוף שלי בקריז, אני כל כך צריכה
ולא
זה לא אותו דבר שמישהו עם דופק יכול להציע
כי תמיד יהיה מו"מ של מה הוא יקבל מהדיל הזה
גם אם הוא יגיד שהוא לא
ככה כנראה מרגישה דילמה
רוצה כל כך יניקה ורטט שהכול יהיה ספוג
אין כרית שלא עליתי עליה
אין תנוחה לא ניסיתי
זה לא אותו דבר
כנראה יותר טוב כלום מכמעט